לתרומה
חפש
מחלות סרטן
סרטן ריאות

מזותליומה

עוד בנושא

מבוא

מהי מזותליומה?

תסמיני המחלה

דרכי האבחון

קביעת שלב המחלה

הטיפול במזותליומה

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

ניתוח

אימונותרפיה

טיפולים לשליטה על תסמיני המחלה

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן – לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

מידע זה נכתב כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן מסוג מזותליומה. אנו מקווים שהוא יענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת רק הצוות הרפואי המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.


מהו סרטן

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים זה מזה בתפקוד ובמראה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.



גידול שפיר הוא גידול ממוקם שבו התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף, אך אם הם ממשיכים להתרבות באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.


גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים  גידול משני (שניוני) או גרורה.

חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים מעל 100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.


מהי מזותליומה?

מזותליומה היא סרטן של המזותליום – קרום דק (ממברנה) שמרפד את החזה והבטן ועוטף את האיברים באזורים אלו. באזור הריאות הוא נקרא 'צדר' (פלאורה) ובאזור הבטן – 'צפק' (פריטונאום).

מזותליומה היא סוג סרטן שאינו נפוץ, אולם שכיחותו עולה בהדרגה. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-40 חולים במזותליומה, בממוצע. מזותליומה בקרום הריאות (מזותליומה צדרית) נפוצה הרבה יותר ממזותליומה בקרום הבטן.


מזותליומה צדרית

הריאות נמצאות בבית החזה משני צדי הלב, והן אחראיות על אספקת החמצן לכל איברי ורקמות הגוף. הריאות מצופות בצדר, שמורכב משתי שכבות: השכבה הפנימית הקרובה לריאות, והשכבה החיצונית שמצפה את דופן החזה. שתי השכבות נוגעות זו בזו ומחליקות אחת על גבי השנייה כאשר אנו נושמים. הקרומים מייצרים נוזל שמאפשר להם להחליק בקלות זה על זה.


מזותליומה צדרית מתפתחת כגושים קטנים המפוזרים בדרך כלל לאורך הצדר, ובהדרגה הם מתעבים וגורמים לעיבוי שתי שכבות הצדר. התעבות הקרומים העדינים עלולה להפעיל לחץ כלפי פנים - על הריאות. בנוסף עלולה להיות הצטברות של נוזלים בין שכבות הצדר, מצב שנקרא "תפליט צדרי" (או "תפליט פלאורלי").


מזותליומה צפקית

שכבת הציפוי של הבטן (צפק) מורכבת גם היא משתי שכבות: השכבה הפנימית הסמוכה לאיברי הבטן, והשכבה החיצונית המכסה את דופן הבטן. הצפק מסייע בהגנה על האיברים הפנימיים באזור הבטן ושמירה עליהם במקומם, כפי שניתן לראות באיור מטה.

כאשר מתפתחת מזותליומה בצפק (מזותליומה צפקית), הקרומים העוטפים את איברי הבטן מתעבים ונוצרת הצטברות של נוזלים בין שתי שכבות הצפק, המכונה מיימת, וגורמת להתנפחות של הבטן.


סוגים נדירים של מזותליומה

לעיתים נדירות מאוד עלולה להתפתח מזותליומה בשכבה החיצונית של איברים אחרים, לרבות הלב (מזותליומה פריקרדיאלית) והאשכים (מזותליומה של האשכים).


מערכת הלימפה

מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון ומסייעת בהגנה על הגוף מפני זיהומים ומחלות. המערכת מנקזת את נוזל הלימפה מרקמות הגוף, לפני שהוא חוזר לזרם הדם, והיא מורכבת מאיברים שונים - מח העצמות, התימוס, הטחול ובלוטות הלימפה (קשריות הלימפה). בלוטות הלימפה מסננות חיידקים ומחלות מנוזל הלימפה ובעת זיהום בגוף נלחמות בו ומתנפחות. מזותליומה עלולה להתפשט לבלוטות הלימפה בחזה.



סוגי תאים במזותליומה

מזותליומה צדרית או צפקית מאובחנת על ידי מראה התאים תחת המיקרוסקופ. ניתן להבחין בין שלושה סוגי תאים: אפיתליואידים (הנפוצים ביותר), סרקומטואידים, ותאים מעורבים משני הסוגים. אבחון סוג התאים יסייע לרופא להחליט על טיפול מתאים.


גורמי סיכון

9 מתוך 10 מקרים של מזותליומה נגרמים מחשיפה לאסבסט. אסבסט הוא מינרל טבעי אשר מופק מסלעים ומורכב מסיבים קטנטנים אך חזקים כמו פלדה, שניתן לארוג אותם בדומה לכותנה, והם עמידים מאוד לחום ולכימיקלים. לפני שנות השמונים, הרבו להשתמש באסבסט בענף הבידוד והבניין, הרכבת ספינות וייצור מכשירי חשמל ביתיים, ובשנות השישים זוהה לראשונה הקשר בין אסבסט למזותליומה. כיום ידוע שאסבסט הוא הגורם הנפוץ ביותר למחלה.


כאשר האסבסט נשבר או ניזוק, הוא משחרר סיבים קטנטנים, שעלולים להגיע לריאות ולגרום לדלקת, היווצרות רקמה צלקתית (פיברוזיס) ולפעמים לסרטן. סיבי האסבסט הקטנטנים יכולים לחדור לדרכי האוויר הקטנות ביותר בריאות, כך שאי אפשר להוציא אותם החוצה בנשיפה או בשיעול. כאשר הסיבים נמצאים בתוך הריאות, מנגנון ההגנה של הגוף מנסה לפרק ולסלק אותם, מה שמוביל להתפתחות דלקת ברקמת הריאה. סיבי האסבסט יכולים גם לחדור דרך רקמת הריאה ולהתיישב בצדר (הקרום המקיף את הריאות).

אם בולעים אותם, סיבי האסבסט יכולים גם להגיע למערכת העיכול, ומשם לעבור לקרומי הבטן (הצפק) ולגרום לדלקת.


המקצועות החשופים ביותר לאסבסט היו עובדי בניין, שרברבים, חשמלאים, מתקיני דוודים, בוני ספינות וקבלני הריסה. גם אנשים שגרו בסמוך למפעל אסבסט או עבדו בבניינים בהם היה אסבסט, חלו במזותליומה. אפילו בני משפחותיהם של אנשים שעבדו במקומות בהם היה אסבסט חלו לעיתים במחלה.


ישנם שלושה סוגים של אסבסט: כחול, חום ולבן. האסבסט הכחול והחום הם הגורם הנפוץ ביותר למזותליומה. מזותליומה מתפתחת בדרך כלל רק 60-15 שנים לאחר החשיפה לאסבסט, ועל כן קשה לעיתים קרובות לזהות את הגורם המדויק.

כיום החוק בישראל אוסר שימוש חדש באסבסט, וקיימים נהלים והוראות מחמירים להסרה ופירוק של מקורות המכילים אסבסט פריך ולעבודה עם אסבסט-צמנט.

לעיתים רחוקות מתפתחת מזותליומה באנשים שלא נחשפו מעולם לאסבסט. הגורמים האחרים למחלה אינם מובנים במלואם, ובהם חשיפה לקרינה הגורמת למזותליומה לעיתים רחוקות בלבד. כיום נערכים מחקרים בניסיון ללמוד עוד על גורמי המחלה.

מזותליומה אינה מחלה מידבקת, ולא ניתן להעבירה לאחרים. היא לא נגרמת מגנים פגומים שעוברים בתורשה, ולכן ילדים של חולי מזותליומה אינם נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה (בתנאי שלא באו בעצמם במגע עם אסבסט).


תסמיני המחלה

תסמינים של מזותליומה צדרית:

  • קוצר נשימה
  • כאבים בחזה
  • חום גבוה
  • תשישות ועייפות קיצונית
  • ירידה במשקל
  • אובדן תיאבון
  • שיעול שאינו חולף
  • הזעה מוגברת בלילה.


תסמינים של מזותליומה צפקית:

  • נפיחות של הבטן
  • כאבי בטן
  • אובדן תיאבון
  • ירידה במשקל
  • תחושת בחילות
  • שינויים בהרגלי היציאות, המתבטאים בשלשול או עצירות. מעל גיל 50 זהו לרוב התסמין הראשון.


מכיוון שרבים מהתסמינים הללו יכולים להיות תוצאה של מחלות אחרות, הרופא יבקש שתבצע סדרה של בדיקות לפני קבלת האבחנה. חשוב תמיד לפנות לרופא המשפחה שלך ולהיבדק במקרה של הופעת תסמינים כלשהם.





דרכי האבחון

מרבית האנשים פונים לרופא המשפחה כאשר התסמינים מתחילים להופיע. הרופא הכללי יבדוק אותך, ועשוי לשלוח אותך לבדיקות או לצילומי רנטגן. ייתכן שהרופא יפנה אותך לבית החולים לצורך ביצוע הבדיקות וקבלת ייעוץ וטיפול מרופא מומחה. הרופא בבית החולים יעיין בהיסטוריה הרפואית והתעסוקתית שלך לפני שיבצע בדיקה גופנית.


צילום חזה

צילום חזה יתבצע כדי לאתר ממצאים חריגים בריאות, כגון התעבות של הצפק או הצדר או הצטברות של נוזלים מסביב לריאות.


סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקה היוצרת תמונה תלת-ממדית של איברי הגוף באמצעות סדרה של צילומי רנטגן. הסריקה אינה גורמת כאב, ונמשכת מעט יותר זמן מצילום רנטגן רגיל (בין דקה אחת לחמש דקות). בזמן זה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטת הטיפול. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות לנזק נמוכה ביותר. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה. אדם שעובר בדיקה זו אינו פולט לאחריה קרינה ואינו מסכן את סביבתו.


אם תתבקש לבצע את הבדיקה עם הזרקת חומר ניגוד, בתחילת הבדיקה יוזרק לווריד חומר בעל צבע, שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות, אך זוהי תגובה תקינה. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר, ולכן חשוב לדווח על כך לצוות הרפואי מראש.


אם הבדיקה כוללת גם את הבטן, תתבקש לרוב לשתות מספר כוסות של חומר ניגוד לפני הבדיקה, שמטרתו לאפשר זיהוי טוב יותר של מבנה מערכת העיכול שלך.

סריקות CT של החזה והבטן יכולות לאתר את הגודל והמיקום של המזותליומה, ויאפשרו לזהות אם היא התפשטה לחלקים אחרים בגוף.

ישנם גורמים נפוצים הרבה יותר להתעבות של הצדר והצפק, ולהצטברות נוזלים מסביב לריאות או לבטן, ולכן לא ניתן לקבל אבחנה על סמך צילום רנטגן וסריקות בלבד.


סריקת MRI (הדמיה באמצעות תהודה מגנטית)

בדיקת לא פולשנית של האיברים הפנימיים באמצעות תהודה מגנטית, המאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות של הגוף. לבדיקת הריאות ורוב חלקי החזה אין יתרון בבדיקה זאת, אולם לעיתים בכל זאת יהיה צורך בביצוע MRI. הבדיקה כוללת בדרך כלל הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם יש לך חרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) חשוב ליידע את הרופא שלך. במקרה כזה תוכל לקבל תרופת הרגעה שגורמת לנמנום קל. תהליך סריקת ה-MRI אינו כואב, אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך, כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה, לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים אינם יכולים לעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.


אספירציה (שאיבה) מהצדר או מהצפק

אם יש נוזל בריאות או בבטן, הרופא יוכל לקחת דגימה ממנו באמצעות החדרת מחט בהרדמה מקומית. חלק מהנוזל יישאב לתוך מזרק ויישלח לבדיקה מעבדה כדי לזהות תאי מזותליומה. שאיבת הנוזל מהצדר נקראת 'אספירציה מהצדר', ושאיבת נוזל מהבטן נקראת 'ניקוז מיימת' (או אספירציה מהצפק).


ביופסיה (דגימה)

לצורך קבלת אבחנה חד משמעית, הרופא חייב בדרך כלל לקחת דגימה של תאים מהצפק או מהצדר המעובה. בזמן הרדמה מקומית יחדיר הרופא דרך העור מחט מיוחדת לתוך הגידול. באמצעות קצה המחט ניתן להסיר דגימה מהגידול. ייתכן שהרופא ישתמש באולטרסאונד או במכשיר CT כדי למקם את המחט במדויק לצורך לקיחת הביופסיה. אולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי להרכיב תמונה של האיברים בגוף. מכשיר קטן מוחדר מתחת לעור כדי ובעזרתו הרופא יכול לאתר את הגידול ולהנחות אותו למקום המדויק לביצוע הביופסיה.


לפעמים הרופא רוצה להסתכל ישירות על הצדר או הצפק כדי לקחת רקמה מהמיקום המדויק. הדבר נעשה באמצעות אנדוסקופ - צינורית דקה וגמישה עם נורה ומצלמה בקצה. הצינורית מוחדרת דרך עור החזה (תורקוסקופיה) או הבטן (לפרוסקופיה). ההליך נעשה על ידי רופא מנתח בהרדמה כללית. בדרך כלל ניתן ללכת הביתה כבר באותו היום.


ניתן להגיע לאבחנה של מזותליומה רק באמצעות בדיקה של הביופסיה במעבדה. אולם מזותליומה הוא סרטן שקשה מאוד לאבחן גם במיקרוסקופ. לפעמים הרופא אינו בטוח באבחנה גם לאחר הביופסיה, כיוון שקשה מאוד להבדיל בין מזותליומה ובין מחלות אחרות. במצב כזה, דגימות הביופסיה יישלחו למעבדה נוספת כדי לאשר את האבחנה, וייתכן שתתבקש לחזור ולעבור כמה בדיקות או תופנה לדעה נוספת בבית חולים אחר.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.





קביעת שלב המחלה

שלב מחלת הסרטן (stage) הוא מונח המשמש לתיאור ממדי הגידול ומידת התפשטותו מעבר למיקום המקורי. ידיעת היקף המחלה עוזרת לרופאים להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר.

מרבית השיטות לקביעת שלב המחלה מבוססות על מערכת TNM:

Tנ- (Tumor) - מציין את גודל הגידול בהתאם לגודל הגידול ולמידת התפשטותו.

Nנ– (Nodes) - מציין אם בלוטות הלימפה הסמוכות נגועות.

Mנ– (Metastatic cancer) - מציין הימצאות גרורות באיברים אחרים בגוף (=M1) או לא (=M0).


קביעת שלב המחלה במזותליומה צדרית

לקביעת שלב מזותליומה צדרית נעזרים לרוב בשיטת IMIG המבוססת על מערכת TNM שהוזכרה למעלה (גרסה 8):

שלב 1 –  התאים הממאירים נמצאים בצדר החיצוני בלבד, בצד אחד של החזה.

שלב 2 – התאים הממאירים נמצאים בצדר וגם בבלוטות הלימפה בחזה.

שלב 3 – מחולק לשני שלבים:

3a – התאים הממאירים התפשטו לרקמות עמוקות יותר מעבר לצדר, כמו דופן החזה, קרום הלב, לרקמה שומנית במרכז החזה ולבלוטות לימפה סמוכות.

3b – התאים הממאירים התפשטו מהצדר אל בלוטות לימפה במרכז החזה או לבלוטות לימפה מרוחקות יותר מהריאות, או שהתאים הסרטניים התפשטו עמוק יותר לדופן החזה, חדרו את קרום הלב או התפשטו לאיברים סמוכים.

שלב 4 – התאים הסרטניים התפשטו לרקמות או לאיברים מרוחקים (סרטן גרורתי).


קביעת שלב במזותליומה צפקית

אין שיטת קביעת שלב ספציפית למזותליומה צפקית, ורופאים נוטים להשתמש בשיטת TNM. חלק מהרופאים ישתמשו בשיטה מעודכנת המבוססת על ה-TNM ומיועדת למזותליומה צפקית ומכונה PCI. על פי שיטה זו, הרופא יבדוק את הנתונים הבאים:

  • מספר הגידולים בצפק.
  • גודל הגידולים.
  • מיקום הגידולים באזור הבטן.
  • האם הסרטן התפשט לבלוטות לימפה או לאיברים אחרים מחוץ לצפק.






הטיפול במזותליומה

הטיפול במזותליומה תלוי במידת התפשטות המחלה וכולל בדרך כלל טיפול כימי, טיפול בקרינה, טיפול אימונותרפי ולעיתים ניתוח, אם המחלה טרם התפשטה לאיברים אחרים. למרבה הצער, האבחנה של מזותליומה מגיעה כמעט תמיד כאשר המחלה כבר התפשטה ולא ניתן להסיר את כל הגידולים בניתוח.


תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים המתמחים במחלות של הריאות (במקרה של מזותליומה של הצדר) ומומחים למזותליומה, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.


הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.


יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. גם אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.


מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי.


אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.





טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול כימי (כימותרפיה) עושה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים ממאירים. תרופות אלה עוברות במחזור הדם וכך מגיעות לתאים ממאירים בכל מקום בגוף.

כימותרפיה עשויה לעזור לחולים מסוימים על ידי הקלת התסמינים ושליטה על התפתחות הגידול ובכך לאפשר איכות חיים טובה יותר, אך לרוב לא תביא לריפוי. לרוב, היא מיועדת לעכב את המחלה ולשלוט בתסמיני המחלה. כימותרפיה ניתנת לרוב באמצעות עירוי לווריד.


תרופות כימיות

התרופה היעילה ביותר במזותליומה, המראה שיפור בתסמינים, באיכות החיים ובאורך החיים היא פמטרקסד – Pemetrexed (אלימטה® - ®Alimta)* בשילוב עם קרבופלטין – carboplatin או ציספלטין - Cisplatin. לרוב הטיפול בתרופות אלו ניתן במספר מחזורים. כל מחזור טיפול מתחיל במתן התרופות באשפוז יום ולאחר מכן תקופת מנוחה של 20 ימים, לפני התחלת מחזור הטיפול הבא.


תרופות נוספות אשר ייתכן וייעשה בהן שימוש הן:

גמציטאבין – Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*

וינורלבין -Vinorelbine  (נבלבין® - ®Navelbine)*


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.


תופעות לוואי

בעקבות הטיפול הכימי ייתכנו תופעות לוואי שונות, בהתאם לתרופות הניתנות. כל אדם מגיב באופן שונה לטיפול. חלק מהאנשים לא יחוו תופעות לוואי כלל, אך מרבית המטופלים יחוו תופעות לוואי במידה כלשהי. במסגרת הטיפול ינקוט הצוות הרפואי צעדים כדי למנוע או להפחית תופעות לוואי אלו. חשוב לזכור כי רוב תופעות הלוואי הן זמניות והן תחלופנה בתום הטיפולים. תופעות הלוואי תלויות בסוג התרופות הכימיות שתקבל, להלן התופעות הנפוצות:


תשישות ועייפות

מטופלים רבים מדווחים על תחושות עייפות ותשישות בתקופת הטיפולים הכימיים ועם סיומם. משך התקופה בה נמשכות תחושות אלו משתנה בין טיפול אחד למשנהו. עייפות ותשישות יכולות להתבטא בדרכים שונות, כגון תחושת חוסר אנרגיה שאינה קשורה לפעילות פיזית או למאמץ, חולשה מתמדת, קושי לבצע פעולות יומיומיות, קושי בחשיבה וביכולת להתרכז ועוד. שינה אינה משפרת בהכרח את התופעות הללו והן יכולות להשפיע על פעילויות היומיום, הפעילויות החברתיות, היכולת לעבוד ואיכות החיים באופן כללי. הוכח כי פעילות גופנית מתונה יכולה להקל את העייפות, וחשוב ליידע את הצוות הרפואי על כך על מנת שיוכל לסייע.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן'. לקבלתה ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.


זיהומים

לויקוציטים הם תאי דם לבנים ותפקידם להילחם בזיהומים. ירידה במספר תאי הדם הלבנים, בעיקר בנויטרופילים (תופעה המכונה נויטרופניה), עלולה לגרום לכך שתהיה חשוף יותר לזיהומים מאדם שלא קיבל כימותרפיה. ככל שהנויטרופניה ממושכת ועמוקה יותר (כלומר, קיימים פחות נויטרופילים בדם), כך עולה הסיכון שיתפתח זיהום. לעיתים נלווים לירידה במספר הנויטרופילים תסמיני מחלה, כגון חום, שיעול, קושי נשימה או נשימה מהירה, צמרמורת, הופעת פצעים, צריבה במתן שתן.

חשוב לדווח על תסמינים אלו או להגיע למרפאה או לחדר המיון לבדיקה. במקרה של חום מעל 38 מעלות, שמופיע בטווח של שבוע-שבועיים אחרי טיפול כימי, חשוב להגיע לבדיקה רפואית באותו היום, גם אם הדבר דורש לפנות לחדר מיון בשעות הלילה המאוחרות או בסוף השבוע. עליך לדווח לצוות המטפל על כל תופעה חדשה או שינוי בהרגשתך. בחלק מהמקרים (תלוי בסוג התרופה הכימית) נהוג לתת זריקות תת־עוריות של GCSF (פילגרסטים – Filgrastim (נויפוגן® - ®Neupogen)* על מנת לעודד את מוח העצם לייצר כדוריות דם לבנות ולמזער את הסיכון שתחול ירידה חדה במספר הכדוריות הלבנות, מצב העלול להיות מסוכן. הטיפול בזריקות GCSF עלול לגרום לכאבי עצמות, בהם ניתן לשלוט באמצעות משככי כאבים.


הצוות המטפל ינחה אותך כיצד לנהוג במצב בו ערכי הכדוריות הלבנות יורדים, אולם יש מספר דברים שחשוב להקפיד על ביצועם ובכך להפחית את הסיכון לזיהומים:

  • רחיצת ידיים במשך 15 שניות לפחות לפני ואחרי האכילה וכן לאחר ביקור בשירותים.
  • הימנעות ממפגש עם אדם חולה.
  • ניקוי הפה והשיניים לאחר כל ארוחה ולפני השינה.
  • הימנעות ממגע ישיר עם הפרשות של בעלי חיים.


חשוב לדעת: המצב של ירידה תלולה במספר תאי הדם הלבנים נמשך בדרך כלל ימים אחדים בלבד, לרוב בשבוע השני שאחרי הטיפול. בתקופה זאת חשוב מאוד להימנע ממגע עם אנשים חולים, ולא לשהות במקומות הומי אדם. על פי רוב תרגיש רגיל לגמרי בתקופה זאת, לא מדובר על הימים הראשונים שאחרי הטיפול בהם מתבטאות העייפות והבחילות שאחרי הטיפול, לכן חשוב להיזהר מזיהומים. אין צורך בבידוד מוחלט ומותר להסתובב בחוץ באוויר החופשי. אין צורך בבדיקת חום יומית ואין צורך בדרך כלל בבדיקות דם בתקופה זאת.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.


חבלות ודימומים

טסיות הדם מסייעות בקרישת הדם. כל טיפול משפיע באופן שונה על מספר הטסיות. יש טיפולים שאחריהם לא צפויה ירידה משמעותית במספר הטסיות, בעוד שטיפולים אחרים גורמים לירידה חדה מאוד בערכים שלהן. יש מקרים בהם יהיה צורך לקבל עירוי טסיות כדי לשמור על רמתן. ירידה במספר הטסיות עלולה לגרום לדימום ממושך מהרגיל בעת פציעה או לסימני דימום שונים, כגון הופעת סימנים כחולים בעור, דימום מהחניכיים או מהאף, שתן דמי וצואה שחורה. יש לדווח לצוות המטפל על כל סימן המעיד על דימום או לפנות למיון.


אנמיה

תפקידם של תאי הדם האדומים הוא להעביר חמצן לרקמות. אם מספר תאי הדם האדומים יורד - מופיעה אנמיה העלולה לגרום לחולשה, עייפות, חיוורון ואף לסחרחורת וקוצר נשימה. רוב מקרי האנמיה משתפרים מעצמם, אך ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי או בעירוי דם. אם אתה חש באחד הסימנים הללו, דווח על כך לצוות המטפל.


בחילות והקאות

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לבחילות ולהקאות. עם זאת, אנשים רבים לא יחוו כלל בחילות או הקאות בתקופת הטיפולים. הבחילות וההקאות יכולות להופיע סמוך למתן הטיפול הכימי או כ-24 שעות לאחר הטיפול, ולהימשך כיממה עד מספר ימים. חשוב לדעת שמצויות כיום תרופות יעילות ביותר לטיפול בתופעות אלה.


רוב המטופלים יקבלו טיפול מניעתי לפני הטיפול הכימי. בנוסף, הרופא והאחות יציידו אותך בתרופות ובהנחיות להמשך טיפול בבית. חשוב להקפיד על נטילת התרופות בבית על פי הנחיות הצוות ולדווח לו על הרגשתך כאשר תגיע לטיפול הבא. חשוב שתספר לצוות על הרגשתך בבית לאחר הטיפול, כדי שניתן יהיה להתאים לך טיפול להקלת הבחילות וההקאות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול הכימי והקרינתי' הכוללת מידע רב בנושא ועצות מועילות נוספות. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


שלשול

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לפגוע ברירית מערכת העיכול ולגרום לשלשולים. חומרת השלשולים מושפעת מסוג התרופות הכימיות, מהמינון הניתן ומתדירותן. רצוי להתייעץ עם הצוות המטפל ועם דיאטן/ית לגבי התזונה המומלצת עבורך. יש לדווח לצוות על תדירות השלשול ביממה, על אופי הצואה (נוזלית או רכה), על צבעה (שחור, אדום או אחר) ועל תופעות הלוואי הנלוות לשלשול, כגון כאבי בטן וחולשה.

במקרים מסוימים יוכל הרופא לתת לך תרופות לטיפול בשלשול או בכאבי בטן, נוזלים למניעת התייבשות, או לבקש שתבצע בדיקות דם כדי לוודא שאינך סובל מהתייבשות, משינויים ברמת האלקטרוליטים (המלחים) בדם ועוד.


עצירות

עצירות יכולה להופיע בחלק מהמטופלים המקבלים כימותרפיה. תופעה זו עלולה לגרום לתחושת חוסר נוחות ולפגיעה באיכות החיים. אחת הסיבות השכיחות לעצירות יכולה להיות נטילת תרופות למניעת בחילות. חשוב לדווח לצוות המטפל על הופעת עצירות ועל תדירות היציאות. על מנת לטפל בתופעה זו יש להקפיד על שתייה מרובה ועל אכילת מזון עשיר בסיבים (כגון ירקות, פירות, לחם דגנים מלא, קוואקר) ולהוסיף שמן זית לתפריט. ניתן להתייעץ עם הצוות המטפל ועם דיאטן/ית לגבי התזונה המומלצת עבורך. פעילות גופנית מתונה וקבועה, כגון הליכה, יכולה לעודד פעילות מעיים. במקרה הצורך, לאחר ייעוץ רפואי, ניתן להיעזר בתרופות נגד עצירות, או להחליף את התרופות הגורמות לעצירות.


פצעים בפה

כימותרפיה עלולה לגרום לפצעים בפה שיגבירו את הסיכון לזיהום. רצוי להשתמש במברשת שיניים רכה לצחצוח השיניים בבוקר, בערב ולאחר הארוחות. במקרה שמופיעים פצעים בפה יש לדווח לצוות המטפל, להרבות בשתיית נוזלים ולהימנע מאלכוהול, טבק ומזונות המגרים את ריריות הפה (כגון מזון חריף).


בעיות בעיניים

ייתכן שתסבול מרגישות בעיניים או מדלקות או ייצור מוגבר של דמעות. יש לדווח לצוות הרפואי על כך על מנת שיוכל לסייע.


שינויים בשמיעה

התרופה ציספלאטין עלולה להשפיע על השמיעה, ולכן ייתכן שתעבור בדיקת שמיעה לפני תחילת הטיפול. במהלך הטיפול עלולים להופיע צפצופים באוזניים (טיניטוס) ואובדן היכולת לשמוע צלילים גבוהים. לרוב מצב זה חולף לאחר סיום הטיפולים, אך חלק מהשינויים עלולים להיות קבועים. יש לדווח לרופא אם אתה מבחין בשינויים כלשהם בשמיעה.


נשירת שיער

חלק מהטיפולים הכימיים עלולים לגרום לנשירת שיער - חלקית או מלאה. חשוב לזכור כי הנשירה היא זמנית, וכי השיער ישוב ויצמח לאחר סיום הטיפול. תופעה זו נגרמת בגלל קצב ההתרבות המהיר של תאי השיער, החושף אותם במיוחד להשפעת הטיפול הכימי. חלק מהתרופות אינן גורמות לנשירת שיער, אחרות גורמות לנשירה קלה ואילו חלק גורמות לנשירה רבה או מלאה. הנשירה יכולה להיות איטית מאוד והדרגתית, אך ייתכן שתהיה מהירה ומיידית. בדרך כלל הנשירה מתחילה כשבועיים לאחר הטיפול הכימי הראשון.

חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר®', במרכזים רפואיים ובסניפי האגודה ברחבי הארץ. בפרויקט ניתן ייעוץ בנושא טיפוח יופי וכן השאלת פאות. למידע ניתן להתקשר למחלקת שיקום באגודה, טל. 03-5721618 או להיכנס לאתר האגודה?


השפעה על מערכת העצבים

לחלק מהתרופות יש השפעה על העצבים בקצות האיברים בגוף, בעיקר בקצות אצבעות הידיים והרגליים. יש מטופלים המדווחים על תחושות עקצוץ או תחושה שהאזור רדום. תופעה זו נקראת 'נוירופתיה פריפרית' (Peripheral neuropathy).

תופעות אחרות עלולות להיות כאב, עצירות ועוד. לעיתים נוצרות מגבלות תפקודיות, כגון קושי בשריכת שרוכים ורכיסת כפתורים. אם אתה חש בתופעות אלו או אחרות - דווח לצוות המטפל.

באגודה למלחמה בסרטן קיימים דפי מידע מיוחדים ומפורטים על כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלה. מומלץ לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® או למרכז המידע של האגודה בטל. 03-5721608. ניתן למצוא את המידע גם באתר האגודה.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' העוסקת ביתר פירוט בטיפול ובתופעות הלוואי שלו, וחוברת 'צנתרים מרכזיים' העוסקת בהתקנים שבאמצעותם ניתן הטיפול. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.


כימותרפיה מחוממת לבטן (HIPEC)

לעיתים לפני ניתוח להסרת מזותליומה של הצפק, יוצע לך לקבל טיפול כימי המוזלף ישירות לחלל הבטן במהלך הניתוח. הליך זה מכונה HIPEC (Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy) והוא מתאים לרוב למספר מצומצם של חולים, מאחר ולרוב מזותליומה אינה מטופלת בניתוח.


במהלך הניתוח יוסרו רוב או כל הגידולים הממאירים, והצוות הרפואי ינקה את האזור על מנת להסיר את מרב התאים של מזותליומה שנותרו. לאחר מכן הרופא יזליף לחלל הבטן תרופה כימית, לרוב ציספלאטין, או תרופות כימיות אחרות.


התרופה מחוממת מעט לפני שהיא מוכנסת לבטן על מנת להגביר את היעילות שלה, והיא נותרת באזור במשך 90-60 דקות. לאחר מכן היא נשטפת החוצה.

ייתכנו תופעות לוואי שונות מאלו של מתן כימותרפיה דרך הווריד, והצוות הרפואי ינחה אותך לגביהן אם אתה מועמד לקבלת טיפול זה.





טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

הטיפול בקרינה מתבצע באמצעות קרניים באנרגיה גבוהה שמשמידות את התאים הסרטניים, תוך שהן גורמות נזק קטן ככל האפשר לתאים התקינים. במסגרת הטיפול במזותליומה, טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל כדי להקל תסמינים, כגון כאב וקוצר נשימה, ולא על מנת לרפא את המחלה. בדרך כלל נדרשים טיפולים מעטים בלבד, אולם לפעמים הטיפול נמשך כמה שבועות.


טיפול בקרינה יכול לצמק את ממדי המזותליומה ולהפחית את הכאב ואי הנוחות או את קוצר הנשימה. ייתכן שתקבל טיפול בקרינה בתור טיפול ראשוני, או רק לאחר ניתוח.

טיפול בקרינה חיצונית אינו גורם לגופך להיות רדיואקטיבי, ואין חשש לשהות עם אנשים אחרים, לרבות ילדים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' העוסקת ביתר פירוט בטיפול בקרינה, תכנונו ותופעות הלוואי האפשריות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


תכנון הטיפול

יש לתכנן בקפידה את הטיפול בקרינה על מנת להפיק ממנו תועלת מרבית. בביקור הראשון ביחידת הקרינה, תתבקש לשכב מתחת לסימולטור - מכשיר המבצע צילומי רנטגן וסריקות של האזור בו יש לטפל. לעיתים סריקת CT משמשת לאותה מטרה. ייתכן שהצוות יסמן סימנים קטנים על גופך על מנת לשמור על המיקום המדויק של הטיפול. אין לשפשף או להסיר את הסימנים הללו עד סיום הטיפול. אונקולוג (רופא מומחה לטיפול בקרינה) יתכנן את הטיפול ויפקח עליו.

לפני כל טיפול בקרינה הטכנאי ימקם אותך על המיטה, בישיבה או בשכיבה, ויוודא שאתה חש בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך מספר דקות בלבד, תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הטכנאי שישגיח עליך מחדר סמוך. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך עליך להישאר ללא תזוזה במשך מספר דקות עד תום הטיפול.


תופעות לוואי

תשישות ועייפות

תופעת לוואי שכיחה למדי, העלולה להימשך חודשים לאחר סיום הטיפול. במהלך הטיפול ייתכן שתצטרך לנוח יותר. עם זאת, פעילות קלה, כגון הליכה, בהתאם ליכולתך, עשויה להעלות את רמת האנרגיה.

החוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט.


רגישות בעור

העור באזור המטופל יכול להפוך ליבש, רגיש ואדמומי. הצוות הרפואי ידריך אותך כיצד יש לטפל בעור לאחר הקרינה.


בחילות והקאות

טיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כלליות כגון בחילות, הקאות, עייפות ואף קוצר נשימה תסמינים דמויי שפעת, או כאבים בחזה. תופעות הלוואי הללו עשויות להיות קלות או חמורות יותר, בהתאם לחוזק ולמשך הטיפול. הרופא המטפל יוכל לומר לך למה לצפות.

בדרך כלל ניתן לטפל ביעילות בבחילות באמצעות תרופות שהרופא יוכל לרשום לך. אם תתקשה לאכול, ניתן להחליף את הארוחות במשקאות אנרגיה מזינים שניתן לקנות במרבית בתי המרקחת. תוכל לקבל מרשם מהרופא.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול הכימי והקרינתי' ו'המלצות תזונתיות', המכילות מידע רב ועצות מועילות. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.


קשיי בליעה

לאחר שבוע או שבועיים של טיפול, ייתכן שתחוש בקשיי בליעה, צרבת או בעיות עיכול. תופעות אלה נובעות מהטיפול הקרינתי לאזור החזה (במקרה של מזותליומה צדרית) ועלולות לגרום לדלקות בוושט. יש לדווח לרופא על כך, וניתן לקבל טיפול תרופתי.


שיעול

במהלך הטיול בקרינה ולאחריו ייתכן שיתפתח שיעול, שיעבור לרוב מספר שבועות לאחר סיום הטיפולים. אם אתה חש שהשיעול מחריף, או אם יש עלייה בחום או קוצר נשימה, יש לדווח לצוות המטפל, מאחר וייתכן שמדובר בזיהום.





ניתוח

ניתוח הוא טיפול נפוץ פחות במזותליומה, מאחר וברוב המקרים המחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים. עם זאת, לעיתים מתבצע ניתוח על מנת לאבחן את סוג הסרטן או לסייע בהקלת התסמינים.


ניתוחים למזותליומה צדרית

בחלק קטן מהמקרים של מזותליומה צדרית, ניתן לבצע ניתוח רדיקלי (רחב היקף) שנועד לריפוי המזותליומה. הניתוח אפשרי רק בחלק קטן מאוד של החולים, בהם המחלה התגלתה בשלב מוקדם. ניתוח מסוג זה מיועד רק לחולים שלמעט מחלת הסרטן מצבם הבריאותי הוא טוב דיו. סוגים של ניתוחים רדיקליים:


דה קורטיקציה והסרת הצדר (PD- Pleuractomy Decortication):

אם הגידול מוגבל לאזור אחד של הצדר (סרטן מקומי), ניתן לנתח. הטיפול כולל הסרה של הצדר או חלק ממנו, וכן של רקמת הריאה הצמודה אליו (דה קורטיקציה). לרוב, שני ניתוחים אלו יבוצעו במשולב, באמצעות חתך אחד גדול לאורך צד הגוף ואחורי החזה. במקרים של הסרת הצדר בלבד, ניתן יהיה לעיתים לבצע את הניתוח בשיטת תורקוסקופיה – המנתח יבצע מספר פתחים קטנים בחזה ודרכם יסיר חלק מהצדר בעזרת שימוש בכלים מתוחכמים וסיבים אופטיים.


דה קורטיקציה והסרת הצדר ואיברים סמוכים (EPD- Extended Pleuractomy Decortication):

ניתוח רדיקלי בו מסירים, בנוסף לגידול, את הצדר כולו, ואיברים סמוכים, כמו קרום הלב, כל הריאה הנגועה או הסרעפת. הניתוח הנרחב ביותר כולל הסרת כל הריאה עם קרום הריאה, קרום הלב והסרעפת. מדובר על ניתוח עם השפעות נרחבות על הגוף, ובדרך כלל הוא יוצע רק לאדם ללא בעיות רקע של לב או ריאה ובהתאם לגיל ומצב גופני.


ההחלמה מהניתוח

החלמה מלאה מניתוח של הריאה יכולה להימשך שבועות רבים, למרות שחלק מהאנשים מחלימים מהר יותר. כדי להאיץ את ההחלמה מומלץ להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר. גם אם תישאר במיטה, חשוב לתרגל תנועות רגליים. פיזיותרפיסט יבקר אצלך במחלקה ויעזור לך עם תרגילי הנשימה.


לאחר הניתוח תחובר לעירוי תוך-ורידי, שיספק לך נוזלים דרך צינורית דקה. צינורית זו תוסר לאחר שתוכל לאכול ולשתות שוב כרגיל. ייתכן שתותקן גם צינורית שתנקז נוזלים מהפצע, כדי לוודא שהוא מחלים כראוי. הצינורית מוסרת בדרך כלל בתוך יומיים עד שבעה ימים. צילום רנטגן יתבצע כדי לוודא שהריאה שלך מתפקדת כראוי.


לאחר הניתוח קרוב לוודאי שתסבול מכאבים או מאי-נוחות. ישנם סוגים שונים של משככי כאבים יעילים מאוד אותם תוכל לקבל. חשוב ליידע את הצוות הרפואי על כאב או אי נוחות, שכן ניתן לשנות את סוג משכך הכאב או את מינונו כך שיתאימו לצרכיך.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כאב והטיפול בו', המכילה מידע רב בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.


קרוב לוודאי שתוכל לחזור לביתך בתוך חמישה עד עשרה ימים לאחר הניתוח. אם אתה סבור שאתה עלול להיתקל בבעיות בבית - לדוגמה, אם אתה גר לבד או שעליך לעלות מדרגות - אמור זאת לאחות או לעובדת הסוציאלית כאשר תתאשפז במחלקה, והן יוכלו לארגן עבורך עזרה לפני שתשתחרר מבית החולים. חשוב לבצע פעילות גופנית מתונה גם בבית, כדי להתחזק ולהעלות את רמת האנרגיה. מומלץ להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט אילו תרגילים מתאימים לך. הליכה ושחייה מתאימים למרבית האנשים שעברו ניתוח באזור הריאה.


ניתוח למזותליומה צפקית

בדרך כלל אי אפשר לנתח מזותליומה צפקית (בבטן). במקרה של ניתוח יוסר רוב דופן הבטן, וייתכן שיוסרו איברים סמוכים הנגועים בסרטן, לרבות הטחול, שלפוחית השתן ולעיתים חלק מהמעי. בנשים יש להסיר לעיתים גם את הרחם והשחלות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לשוב לחיים רגילים עם קולוסטומיה' הכוללת מידע מפורט ועצות מועילות בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.


אם חלק מהמעי מוסר, ייתכן שיהיה צורך בקולוסטומיה – יצירת פתח בדופן הבטן (פיום) שאליו מתחברת שקית לאיסוף הפרשות. הקולוסטומיה עשויה להיות זמנית או קבועה, בהתאם למצב הרפואי.

ייתכן שבניתוח יתבצע גם טיפול בכימותרפיה מחוממת לבטן (HIPEC) לאחר הסרת כל הגידולים (הסבר בפרק 'הטיפול הכימי').

חשוב לקבל מהרופא את כל הפרטים והמידע האפשרי על הניתוח והשלכותיו לפני קבלת החלטה על ביצועו.






אימונותרפיה

תרופות אימונותרפיות מעודדות את מערכת החיסון של הגוף להילחם בתאים הסרטניים. לאחרונה הוכחה יעילות טיפולי אימונותרפיה גם לטיפול במזותליומה. טיפול אימונותרפי הוא חלק מקבוצת טיפולים הנקראים 'טיפול מכוונן לסרטן' (Targeted Therapy, או 'טיפול ממוקד מטרה' או 'ביולוגי') אשר עושה שימוש במערכת החיסון של המטופל לצורך תקיפת תאי הגידול בצורה יעילה וטובה יותר. בניגוד לתרופות כימיות (כימותרפיה), הפועלות על כל תאי הגוף אשר מתחלקים בקצב מהיר, בין שהם ממאירים ובין שלא, תרופות אימונותרפיות פועלות על מולקולות ספציפיות בתא שקשורות למחלת הסרטן.

לאחרונה הורחבה בסל הבריאות ההתוויה למשלב התרופתי של איפילימומאב וניבולומאב – שני סוגי אימונותרפיה:

איפילימומאב - Ipilimumab (יירבוי® - ®Yervoy)*

נוגדן חד-שבטי (monoclonal antibody) הנצמד לתאי המערכת החיסונית הבריאים, משנה את אופן פעילותם ומסייע למערכת החיסונית להרוס תאים סרטניים. נוגדנים חד-שבטיים מכונים לעיתים 'טיפולים מכווני מטרה' מפני שהם פועלים על ידי התמקדות בחלבונים (קולטנים) מסוימים המצויים על שטח התאים הסרטניים.

ניבולומב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*

תרופה הגורמת לשפעול תאים חיסוניים מסוג תאי T ומאפשרת להם לזהות את הגידול ולהשמידו. משך התגובה ממושך. מכיוון שהמערכת החיסונית המשופעלת יכולה לפעול נגד כל איבר בגוף, טווח הרעילות הוא רחב, ואין איבר שאינו נפגע. לרוב, הרעילות קלה ואינה רבה, אך עלולה להיות מסוכנת ביותר בהיעדר טיפול מיידי. חשוב לפנות לרופא המטפל בכל שינוי.

משלב תרופתי של איפילימומאב וניבולומב

ניתן כטיפול קו ראשון במזותליומה פלאורלית ממאירה (Malignant pleural mesothelioma, MPM) שאינה נתיחה, עבור חולים עם היסטולוגיה לא אפיתליואידית כולל מזותליומה סרקומטואידית, מעורבת או אחרת.




*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.





טיפולים לשליטה על תסמיני המחלה

במקרים רבים הטיפול במזותליומה נועד לשליטה על התסמינים ולא לריפוי מלא של המחלה. אלה טיפולים אפשריים להקלת התסמינים: 

החדרת נקז לריאה לטיפול בקוצר נשימה

קוצר נשימה הוא תסמין נפוץ במזותליומה צדרית ונגרם מהצטברות נוזלים מסביב לריאות (תפליט צדרי). כדי להקל על החולה הרופא יחדיר נקז בהרדמה מקומית בצד החזה, בין שתי שכבות הצדר. הנקז מחובר לשקית אליה נשאב הנוזל שמצטבר בצדר וכך הוא מקל את הנשימה. ייתכן ששאיבת הנוזל תתבצע בקביעות.


לאחר הסרת הנקז ייתכן ויצטבר שוב נוזל בצדר, וניתן לטפל בכך באמצעות החדרת אבקת טלק או אבקה כימית מיוחדת לחלל הצדר באמצעות צינורית. הליך זה גורם להתפתחות דלקת ולהידבקות של קרומי הצדר כך שנוזל לא יוכל להצטבר שוב.


שאיבת נוזל מהבטן לטיפול במיימת

מיימת היא תופעה נפוצה במזותליומה צפקית המתבטאת בנפיחות בבטן, והיא ניתנת לשליטה. הרופא יחדיר נקז לבטן בהרדמה מקומית על מנת לשאוב את הנוזל. הנקז מחובר לשקית חיצונית ויחובר לחתך בבטן באמצעות מספר תפרים. הנקז יישאר במקומו כל עוד תזדקק לכך, לרוב מספר ימים. לעיתים יש להתאשפז על מנת לנקז כמויות גדולות יותר של נוזלים מהבטן.

יש תרופות שמסייעות לנשימה ולהקלת הכאב. אם תרגיש בזמן כלשהו שהתרופות שקיבלת אינן פועלות, פנה לרופא מוקדם ככל האפשר כדי שיוכל להציע לך פתרונות אחרים.





מעקב

לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות. זו הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.

באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורומים בנושאים שונים בהם ניתן להפנות שאלות למומחים ולקבל ייעוץ, תמיכה ומידע על זכויות ושירותים. 





מחקרים  קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן הרחם נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. מחקרים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים )תסמינים(, או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.


מחקר כזה נקרא מחקר קליני מבוקר (או ניסוי קליני), וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים אלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ולעתים גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.

מחקרים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

המשתתפים במחקר קליני מחולקים בדרך כלל לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שמקבלת את הטיפול החדש הנבדק במחקר (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שמקבלת את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


אין מידע מוכח כי הטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.


על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס 'הסכמה מדעת' לפני תחילת המחקר. 'הסכמה מדעת' פירושה שהחולה יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר מתן הסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת בהתאם לרצונך. החלטתך לא תשפיע בשום דרך על יחסו של הרופא. אם תבחרי שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו. 

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. לפרטים ומידע נוסף ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה: 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il






התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.


להמשך





מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן – לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן




מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' יאיר בר, סגן מנהל המערך האונקולוגי ומנהל תחום הריאה במערך האונקולוגי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר; יו"ר קבוצת סרטן הריאה הישראלית.
ינואר 2022
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.