שלום
אני בן 45 ומאז שנולדתי ועד היום בו אבי נפטר מהתקף לב, נחשפתי לעישון פאסיבי מאסיבי בבית. אבי היה מעשן כבד של 3 קופסאות ביום והוא עשה זאת לידינו (אני בן יחיד). אני זוכר את ריח העשן החזק בכל גיל. גרנו באזור קר ולכן רוב הזמן החלונות היו סגורים והוא עישן לידי ללא הפסקה. למרבה המזל שלי, הוא נפטר מהתקף לב כאשר הגעתי לגיל 14 וחצי לערך. אימי היום בת 83 נמצאת בבית אבות עם דמנציה אבל לא פתחה אף מחלת סרטן.
מאז העישון הפאסיבי בגיל 14 מעולם לא עשנתי בעצמי ולא נחשפתי כמעט לעישון פאסיבי אחר.
האם אני נמצא בסכנה כלשהי לפתח מחלה הקשורה בחשיפה לעשן בגיל הילדות? רופא המשפחה אמר שהוא לא שמע על אף מקרה שאדם פתח סרטן ריאה בנסיבות כאלו. ב 2013 עשיתי צילות ריאות בעקבות שיעול ממושך והוא יצא תקין (שיעול לאחר התקררות שנמשך חודשיים).
האם צריך בדיקות נוספות?
תודה
שלום בן חיים
עישון סביל (פאסיבי), שהיום גם נקרא עישון כפוי, נמצא כקשור לתוצאי בריאות רבים שבעבר נקשרו בעיקר לעישון פעיל. לפי דבריך, אכן נחשפת לעישון כפוי בילדות.
עם זאת, חלף מאז זמן רב ואתה - תודה לאל - כיום בריא. אין כיום המלצה לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם בנסיבות חשיפה אלה (עישון כפוי בילדות).לכן הטוב ביותר הוא לנקוט מניעה ראשונית, כלומר, לא לעשן ולהימנע מחשיפה נוספת לעישון כפוי, לאמץ אורח חיים בריא ולהיות קשוב לשינויים בתפקוד הגוף כדי להגיע לרופא בזמן.
הרבה בריאות
בברכה
ליטל קינן
האם יש דרך לכמת את שנות העישון הפאסיבי לשנים של עישון אקטיבי? למשל: X שנים של עישון פאסיבי שווה ל X חלקי איזה פקטור כלשהו? מן הסתם, עישון מיד ראשונה אקטיבי אמור להיות יותר מזיק מעישון יד שניה.
מדוע אני שואל? כי ישנם מחשבוני סקר לחישוב סיכון לחלות במחלות שונות. והם שואלים אם אותו אדם עישן בעבר, ואם כן כמה שנים וכמה קופסאות ביום. כאן אני לא יודע מה לענות כמעשן פאסיבי?
נהוג לכמת את העישון האקטיבי לפי מספר שנות העישון מוכפל בכמות הסיגריות היומית. כך למשך, אם אדם נהג לעשן קופסה ליום במשך 30 שנה כמות העישון לה נחשף תוגדר כשלושים שנות קופסה ואם אדם עישן רבע קופסה ליום במשך 40 שנה כמות העישון שלו תוגדר כ-10 שנות קופסה (ההנחה היא שבקופסה יש 20 סיגריות).
אבל לא מוכרת לי שיטה לכימות החשיפה לעישון פסיבי, שכן מי שנחשף לעישון כפוי יכול להיות חשוף לו חלק מהזמן מחד גיסא, או שיכול להיות חשוף לעישון אקטיבי של מספר אנשים. לכן זה הרבה פחות מדויק ולרוב מסתפקים במדדים חצי איכותיים.
שלום,
1. האם בגדים אכן מגינים מפני קרינת שמש או שמדובר רק בבגדים מיוחדים לקרינות השונות?
2. מה נחשב לאריגה צפופה? האם זה כולל את כל סוגי הבדים (כותנה..פוליאסטר..)
3. האם מקדמי ההגנה אכן יעילים עמידים במים, כולל הזעה? כי ממידע שונה באינטרנט הדעות חלוקות.
4. ממידע שקראתי באתרים שונים, קיימים מקדמי הגנה שמכילים כימיקליים שעלולים לפגוע בעור. האם ישנם מקדמי הגנה יעילים שהם טבעיים?
תודה!
שלום Ofir400
אני מציעה כי תעביר/י שאלות אלה גם לפורום מלנומה וסרטני עור כי שם עוסקים ישירות בתחום זה.
1. קרני השמש מסוגלות לחדור דרך בגדים רגילים, שמספקים רק הגנה חלקית מפניהן. מידת ההגנה תלויה בצבע האריג (בהיר מגן יותר), עובי וטקסטורת האריג (צפוף מגן יותר), מידת הכיסוי השבגד מעניק (כיסוי רב יותר מגן יותר) ומידת ההיצמדות של הבגד לגוף (רפוי מגן יותר).
בגדים שפותחו במיוחד כמסנני קרינת UV לרוב מדורגים באמצעות מדד UPF, Ultraviolet Protection Factor המתאר את יכולת הסינון שלהם (ככל שגבוה יותר, ההגנה טובה יותר.
2. אריגים צפופים יותר הם אריגים סינתטיים וסמי-סינתטיים (כמו פולייסטר או ילון), אבל גם צמר, ג'ינס, קורדרוי. אריגים לא צפופים הם אריגים טבעיים כמו כותנה דקה או משי.
3. למיטב ידיעתי, אין אף מקדם הגנה שעמיד לחלוטין בפני מים או הזעה. הדרישה הרגולטורית של ה-FDA ביחס לטענה "עמיד במים" היא שמסנן הקרינה ימשיך להיות אפקטיבי במהלך זמן קצוב (40 או 80 דקות) לאחר הטביילה במים אבל לא מעבר לכך. מכאן ברור שיש למרוח מסנן קרינה מחדש לאחר טבילה במים או לאחר הזעה. גם הוראות השימוש בישראל לרוב כוללות הנחיה למריחה חוזרת של מסנן הקרינה. להלן מאתר האגודה למלחמה בסרטן: http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6747
4. מקדמי הגנה שפשוט חוסמים את חדירת קרני ה-UV באמצעות יצירת שכבה פיזית בלתי חדירה על העור בהחלט קיימים, תחמוצת האבץ היא אחד מחומרים אלה (החומר הלבן שאנשים נהגו למרוח על האף בעבר). הם נחשבים ליעילים למדי אבל לא מצאתי מידע שמשווה אותם לתכשירים הכימיים.
תודה רבה על התשובה המהירה.
1. ציינת שבגד בהיר מגן טוב יותר. אני מיידע אותך שבאתר שלכם מצויין שבגד כהה מגן טוב יותר-
http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6751
אז מה נכון בעצם?
2.האם קרם ההגנה שמציעה חברת Moraz הישראלית לא נחשב לקרם טבעי ויעיל?
3. קראתי בכתבה לא מזמן שמחקר בחו"ל מצא ששיער הפנים, כלומר, זקן, ככל שהוא צפוף, חוסם את הקרינות עד לרמה של 90 ומשהו אחוז. האם זה נכון? והאם אפשר לומר שגם שיער ראש חוסם את הקרינה ומגן על העור?
1. אכן, סתירה... במקור בו בדקתי צויין צבע כהה כבולע קרני UV ולכן עלול להגדיל חשיפה להן. אבדוק אל מול פרסום האגודה ואעדכן את התשובה במידת הצורך.
2. אין לי מושג לגבי הרכב הקרם וגם לא לגבי יעילותו. אולי בפורום מלנומה וסרטן עור יוכלו לעזור יותר?
3. אכן, נמצא שלזקן וגם לשפם יכול להיות תפקיד חלקי בהפחתת החשיפה לקרינת UV אבל אני לא בטוחה לגבי חסימה ברמת של 90%... אני מניחה שאפשר לומר אותו הדבר על שער הראש אם מדובר בשער צפוף, אבל שוב, גם זה לא נראה לי תחליף לכובע.
שלום רב
כפי שהבטחתי, בדקתי את השאלה והנכון הוא כי בד כהה מגן טוב יותר מאשר בד בהיר (לא כפי שכתבתי, וכן כפי שכתוב באתר האגודה) כי אמנם בד כהה בולע יותר קרני אור, אבל מאידך גיסא הוא גם מגן יותר, ועובדה זו נבדקה במספר ניסויים.
לאחר בדיקת pcr ל hpv לגבר, נמצאו מס זנים של וירוס הפפילומה כולל זנים 16 ו- 18.
אז אם לנשים עושים קולפוסקופיה וקוניזציה, איזו בדיקה עושים לגבר בכדי לדעת אם הוירוס גרם לנזקים טרום סרטניים ואיפה ניתן לבצע בדיקה כזו אם בכלל?
תודה.
שלום יפה555
לא ידוע לי על בדיקות מכוונות או מיוחדות בגברים אבל בכל מקרה נראה לי שנקודת הפתיחה צריכה להיות התייעצות עם רופא המשפחה.
כבר אחרי שיחה עם רופא משפחה ו 3 רופאי עור ומין
אחרי בירור באסף הרופא, אסותא, בלינסון ומי לא. אנחנו ממש מיואשים ואף אחד לא נותן מענה.
כפי שאמרתי, אני לא מכירה בדיקות מיוחדות ומכוונות לגברים לגילוי גידולים טרום-סרטניים בעקבות הידבקות ב-HPV.
חשוב מאוד לדעת - רוב רובם של הנדבקים ב-HPV לא מפתחים כל גידולים טרום-סרטניים או סרטניים. לרוב הגוף פשוט מתגבר על ההדבקה ומפתח נוגדנים נגד הנגיף ללא כל סיבוכים. לכן העצה הכי טובה שאפשר לתת היא להירגע, להמשיך בחיים כרגיל אבל להיות מודעים ולגשת לרופא אם מתעורר חשד כלשהו לממצא חריג.
שנמצא אצלי הוירוס ועברתי קוניזציה. לאחר שלצערי 5 שנים לא עשיתי בדיקת פאפ. כל השנים האלה היה אצל בן זוגי את הוירוס, הוא פשוט לא עבר.
מצטערת לשמוע.
אין לי עצות נוספות, צר לי...
רק בריאות
אני בת 23, בריאה בדרך כלל, אבי נפטר בגיל 55 מסרטן ריאות - לא כתוצאה מעישון, ובנוסף לאביו היה סרטן כמו כן לסבא מהצד של אימי.
רציתי לדעת האם בעקבות ההיסטוריה המשפחתית יש לבצע בדיקות כלשהן?
תודה מראש
שלום shirsh
למרבה הצער, רק מעט בדיקות הוכחו באופן ברור כמאפשרות גילוי מוקדם המוביל להפחתת תמותה מסרטן: ממוגרפיה לסרטן השד בקבוצת הגיל 50-74, דם סמוי בצואה לסרטן המעי הגס והחלחולת באנשים בסיכון ממוצע למחלה בקבוצת הגיל 50-74 (או קולונוסקופיה למי שבסיכון מוגבר למחלה מסיבות מסוימות), וככל הנראה גם בדיקת פאפ לסרטן צוואר הרחם (הגיל המומלץ: 25-65).
לאור זאת לא נראה שעלייך לעשות משוה מיוחד בשלב זה, אבל לאור ההיסטוריה המשפחתית כדאי לאמץ אורח חיים פעיל ובריא, לשמור על משקל גוף תקין, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול, להיחשף לשמש באופן מבוקר... בקיצור, לאמץ אורחות חיים שקשורים לבריאות טובה, ומנגד, לשים לב לכל שינוי בגוף ולהגיע לייעוץ רפואי במידת הצורך.
בריאות שלמה,
היי
הייתה היום כתבה ב ynet על סרטן הערמונית ואיך להימנע ממנו:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5340648,00.html
אחת ההמלצות הייתה להימנע מעישון יד שלישית (זה ציטוט מהכתבה):"מומלץ להימנע גם מעישון פסיבי ומעישון מיד שלישית, הכולל חשיפה לחלקיקים רעילים ומסרטנים הנצמדים לבגדים, לשיער ולשטיחים".
יש לי במשרד, יושבת בצמוד אליי (בערך מטר וחצי), מישהי שמעשנת המון ביום.היא יוצאת החוצה כמה פעמים ביום לעשן וחוזרת עם שיער ראש מלא בסירחון של סיגריות.ברור לי שהריח לא מסרטן אלא החלקיקים של הרעל שנדבק בשיער הזה אם כבר.לזה מתכוונים כשאומרים עישון מיד שלישית? אני מעשן יד שלישית?לא בא לי סרטן רק בגלל שתקעו אותי במשרד עם מעשנת.
שלום danir
היום באמת נכנס למילון מושג חדש - "עישון מיד שלישית" - שמתייחס לשיירים מיקרוסקופיים של עשן סיגריות שנותרים על משטחים ואריגים בחדר שעישנו בו, גם אחרי שהמעשנים הפעילים כבר אינם בו. המחשבה היא, ששיירי החומרים הללו עלולים לעבור ריאקציה עם חלקיקים באוויר ובסביבה בתנאים מסוימים ואולי להפוך לחומרים מזיקים. מאחר והקונספט הזה די חדש, לא ברור עדיין מה נזקי הבריאות הצפויים מחשיפה כזאת (אם בכלל) ואין עדיין מחקרים רציניים בתחום. חשוב גם לדעת, שאם האריגים בחדר כזה מנוקים באופן קבוע והחדר מאוורר היטב, החשש לקיומם של שיירים כאלה יורד מאוד.
מתיאורך אני מבינה שהשותפה לא מעשנת בתוך החדר, ולכן כבר טוב לדעת שאינך נחשף לעישון כפוי (עישון "מיד שנייה"), שכן הוכח ללא כל עוררין כמזיק לבריאות ממש כמו עישון פעיל.
למעשה, מה שאתה מתאר לא בדיוק עונה להגדרה של עישון מיד שלישית כי אין עישון פעיל בחדר עצמו. השותפה המעשנת, מעשנת בחוץ, ולכן גם אם יש שיירי טבק, הם נדבקים לשיער ולבגדים שלה ולא למשטחים במשרד שלא נחשפים לעשן כלל. מאחר ועצם ההדבקות של שיירים אלה בשיער ובבגדים עדיין אינו מסכן כשלעצמו, ויש להניח שהשותפה מנפטרת משיירים אלה כאשר היא מחליפה בגדים ומכבסת אותם וחופפת את שערותיה, אינני חושבת שיש בכך משום חשיפה מסכנת עבורך.
שלום סימון
אכן, שמן קוקוס "הוכתר" בכל מיני כתרים בשנים האחרונות, לא בהכרח בצדק; מדובר בשמן עם רמה גבוהה של שומן רווי, אם כי לסוג השומן הרווי העיקרי בו (middle chani triglycerides) יש אולי יתרונות מסוימים .
לדעתי לא מדובר בsuperfood אבל גם לא ב"רעל", כפי שהתפרסם לאחרונה בתקשורת. אפשר בהחלט להשתמש בו בתזונה היומית אבל להעדיף virgin oil שעובר פחות פעולות עיבוד כמו הלבנה וכו', ולזכור שלשמן זית יש יתרונות מובהקים גם כן עם אחוז נמוך יותר של שומן רווי.
שלום Almoni
החשיפה שלך לתקרת אזבסט בחדר בו שהית זמן קצר לא סביר שמהווה סכנה כלשהי. סיבי אזבסט מסוכנים רק כאשר הם נשאפים לריאות. התקרה בחדר היתה ככל הנראה שלמה ואין כל סיבה שסיבי אזבסט שהו באוויר החופשי. וגם לא באבק שעל הרצפה. החשש שלךמזיהום הבגדים בסיבי אזבסט בהחלט מוגזם. ההתייחסות לילדים שחלו כתוצאה מחשיפה לסיבי אזבסט שנישאו בבגדי הוריהם, ממש לא דומה למה שאתה מתאר; אותם ילדים היו חשופים להורים שעבדו במפעל לאזבסט. החשיפה התעסוקתית המתמשכת של ההורים היא זאת שגרמה לעליית הסיכון בילדים. אתה מדבר על שהייה בחדר עם תקרת אזבסט שלמה, שלא מהווה כל סיכון. למעשה, ככל הנראה לא נחשפת לאזבסט כלל.
באשר לשימוש בטלק, אכן חלק מאבקות הטלק הכילו בעבר אזבסט (שידוע כחומר מסרטן) אבל רוב אבקות הטלק כיום לא מכילות אזבסט. מכל מקום, יש מחלוקת ארוכה לגבי האם טלק שמכיל אזבסט אכן מסכן בשימוש יומיומי, במלים אחרות, האם אזבסט שמעורב באבקת טלק (במינונים נמוכים) אכן מעלה את הסיכון לסרטן באופן המקובל לשימוש בטלק. עד היום כלל לא ברור אם יש או אין קשר לסרטן במקרים אלה, למרות מחקרים רבים מסוגים שונים.
1. נכון שחברת ג'והנסון פיצתה לקוחה אבל חברות מסחריות עושות זאת גם כאשר אין הוכחות חד משמעיות לקשר משיקולים כלכליים בעיקר - עדיף להם לסגור את התביעה מאשר להיגרר לבית משפט ולבזבז שם שנים. כפי שאמרתי, מבחינת העדות המדעית אין הוכחות ברורות שחשיפה לטלק מעלה את הסיכון לסרטן, וזאת אחרי שנים רבות וארוכות של מחקר. לדעתי אינך אמור לדאוג.
2. אין בדיקה שיכולה לומר אם קיים עבורך נזק פוטנציאלי מהחשיפה לטלק, בפרט שכפי שאמרתי כלל לא ברור שטלק מעלה את הסיכון לסרטן.
3. אין שום בעייה לכבס את הבגדים כרגיל וואין שום צורך לזרוק אותם מאחר שכפי שכתבתי, אם התקרה היתה שלמה לא היתה כל חשיפה לאזבסט.
שלום פרופ יקרה
למה בבדיקת pet ct fdg כפי שניתן לראות באינטרנט יש אזורים
צבועים כמו למשל המוח ושלפוחית השתן?
שלום Dbnay
לצערי אינני מומחית בתחום. אני יודעת כי FDG הוא אנלוג של סוכר המכיל רכיב רדיואקטיבי, וכך מאפשר לזהות רקמות פעילות מטבולית (ורוב גידולי הסרטן הם כאלה). עם זאת יש קליטה של חומר זה גם ברקמות פעילות מטבולית באופן פיזיולוגי (נורמלי) ולאו דווקא פתולוגי (גידולי) כמו למשל המוח, הלב, הכבד ובלוטת התריס. זה יכול להסביר את מה ששאלת.
אני מצרפת קישור להסבר על הבדיקה שמצאתי במרשתת, שנראה לי אמין (מאת שתי רופאות מומחיות להדמייה במרכז הרפואי ע"ש שיבא):
http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=8016&sheetid=623
תודה על המענה.
מדוע רואים קליטה בשלפוחית אך לא רואים קליטה בכלי דם?
לפי הבנתי הרי החומר נמצא במחזור הדם והכליות מסננות את הדם ומפרישות שתן. למה בשלפוחית רואים קליטה אך בכלי דם לא רואים?
השאלה מצוינת אבל כפי שאמרתי אין לי תשובה טובה עליה, הנושא אינו בתחום ההתמחות שלי. עדיף לשאול מומחה לדימות.