בישראל חיות כיום כ- 20,000 נשים שאובחנו עם סרטן השד במהלך השנים 2006-2010. בישראל כמו במדינות מערביות אחרות הועלה החשש כי עיקר ההתמקדות הרפואית באוכלוסייה זו קשורה למחלת הסרטן בעוד שתחלואה אחרת אינה מקבלת את תשומת הלב הראויה. בהתאם לכך, קיימים דיווחים המדגימים כי בקרב שורדות סרטן, הסיכון לתמותה ממחלות כרוניות בכלל וממחלות קרדיווסקולריות בפרט עולה על הסיכון לתמותה מסרטן.
בהתאם לאמור, מטרת המחקר המוצג הייתה לבחון את ביצוע פעולות הקשורות למניעה ראשונית ושניונית בקרב קבוצה של שורדות סרטן שד בהשוואה לקבוצת נשים דומה שלא אובחנו בסרטן.
בשנה שעברה דיווחנו על חלק מממצאי מחקר זה המראים כי נשים שורדות סרטן שד צורכות יותר שירותי בריאות לעומת קבוצת ההשוואה. ממצאים אלו התבטאו במספר גדול יותר של ביקורים ובביקורים ארוכים יותר הן אצל רופא המשפחה והן אצל הרופאים המומחים. צריכה גבוהה יותר של שירותי בריאות נצפתה גם בפניות למוקדים לרפואה דחופה ולחדר מיון וכן בשיעור גבוה יותר של אשפוזים במהלך 5 השנים האחרונות. ממצא נוסף היה כי כמחצית משורדות סרטן השד ממשיכות לראות את האונקולוג כרופא האחראי העיקרי על המעקב בהקשר לסרטן השד גם 10 שנים לאחר האבחנה. יש לציין כי נצפה שיפור מרשים באימוץ אורח חיים בריא בקרב השורדות.
אוכלוסיית המחקר כללה 250 שורדות סרטן שד, 8-12 שנים אחרי אבחנת הסרטן, וקבוצת השוואה של 250 נשים ללא היסטוריה של סרטן. כל המשתתפות במחקר היו חברות "מכבי שירותי בריאות" המתגוררות במרכז הארץ. הגיל הממוצע של האוכלוסייה בזמן השתתפות בראיון המחקר היה 65.0 +- 10.3 שנים.
תוצאות המחקר מראות כי שעורי השתתפות השורדות בפרוצדורות הקשורות לגילוי מוקדם של סרטן שד (ממוגרפיה, אולטרה סאונד של השד, ובדיקת שד ידנית) היו גבוהים בהרבה בהשוואה לשיעורים בקבוצת ההשוואה. בתקנון גיל, דתיות , עישון ופעילות גופנית, בדיקת ממוגרפיה ב- 5 השנים האחרונות בוצעה פי 7 פעמים יותר בקרב שורדות סרטן השד. נמצא גם כי גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בוצע ב-50% יותר על יד השורדות לעומת קבוצת ההשוואה. בעוד שלהיות אישה שורדת סרטן השד הכפיל את סיכוייה להשתתף בבדיקת צפיפות העצם והעלה את שיעור ההיענות לביצוע חיסון לשפעת, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בביצוע בדיקות לליפידים, לתפקוד בלוטת התריס, לדם סמוי בצואה ול-.Pap Smear גורמים אחרים שהשפיעו על ביצוע חיסון נגד שפעת היו גיל מבוגר והימנעות מעישון . נשים בקבוצת גיל 60-69 בזמן הריאיון, חילוניות ו או מסורתיות ובעלות השכלה נטו לבצע יותר בדיקות קולונוסקופיה.
בסה"כ נמצאו שיעורים נמוכים של מתן המלצות לקידום בריאות על ידי רופא המשפחה, ללא הבדלים בין שתי קבוצות המחקר. רק 24% ו 22% בקרב השורדות וקבוצת ההשוואה בהתאמה דיווחו על דיון עם רופא המשפחה בנושא שינויים בהרגלי בריאות או באורח חיים, ורק 8.8% מהשורדות ו6% מהביקורות דיווחו על דיון בנושא מניעת עישון.
לסיכום, על פי נתונים אלה, לשורדות סרטן שד בישראל קיימת מודעות גבוהה לביצוע פעולות מניעה ראשונית ושניונית, למרות שלרוב המחלימות לא התקיים דיון עם רופא המשפחה על צעדים מומלצים לקידום בריאות., רוב המחלימות מבצעות את הצעדים הנדרשים הלכה למעשה, תוצאה של ההסברה העניפה לה תורמת האגודה.
המחקר בוצע ע"י צוות החוקרים: ד"ר לורי מנדלצוייג, אנג'לה שטרית, טובה אמיתי וברניס אוברמן מהיחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר בשיתוף "מכבי שרותי בריאות".
המחקר מומן ע"י המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות