דם טבורי הוא הדם הנמצא בשליה ובחבל הטבור לאחר לידת התינוק, והוא מכיל ריכוז גבוה של תאי אב.
תאי אב, הנקראים גם תאי גזע (Stem Cells), הם התאים הראשוניים של הגוף, המהווים למעשה את אבני הבניין של כל התאים והרקמות בגוף.
תאי אב המטופויאטים המתקבלים מהדם הטבורי יכולים לשמש לטיפול במחלות תורשתיות, במחלות חיסוניות ובמחלות סרטן המטולוגיות, זאת באמצעות השתלת תאי אב. ניתן לבצע השתלה מתאי אב ממח עצם, מדם היקפי או מדם טבורי.
אם בעבר חבל הטבור הושלך לאחר הלידה, כיום ישנה אפשרות לאסוף את תאי האב מדם חבל הטבור, לשמור אותם לשימוש עתידי.
מטופלים אשר מיועדים להשתלה תאי אב המטופויאטים הם כאלו החולים במחלות ממאירות של מערכת הדם, או כאלו שאובחנו עם כשל תפקודי של מח העצם, אנמיות אפלסטיות קשות, מחלות גנטיות מולדות מסוימות או מחלות חסר חיסוני מורש.
תפקידם של תאי האב המושתלים להתמקם במח העצם של המושתל ולתמוך בתפקוד מערכות הדם. רוב השתלות הדם הטבורי עד כה בוצעו בחולים מתחת לגיל 18.
מדובר בפרוצדורה נדירה, כאשר בארץ מתבצעת השתלת תאי אב מדם טבורי אחת לשנה לערך.
מאז תחילת השימוש בדם טבורי להשתלות בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת ועד לאמצע העשור הראשון של המאה הנוכחית, בוצעו למעלה מ-40,000 השתלות תאים המטופויאטים ברחבי העולם למגוון מצבים רפואיים, כאשר בתחום הסרטן השימוש העיקרי הוא למחלת לוקמיה.
לשם השוואה, עד שנת 2020 בוצעו ברחבי העולם למעלה ממיליון השתלות מח עצם.
חשוב להדגיש כי נכון להיום, אין כל התוויה רפואית להשתלת דם טבורי ממנה עצמית (אוטולוגית) כלומר, שימוש במנה עבור היילוד ממנו נלקח הדם הטבורי.
כמו כן, במקרים בהם אדם זקוק לטיפול באמצעות השתלת מח עצם קיים חשש שהדם הטבורי כבר מכיל את ניצני המחלה. התפרצות המחלה מעידה על כשל הקיים במערכת ולכן, בדרך כלל, לא מומלץ לחזור ולהשתיל את אותם התאים. בנוסף, במחלות לוקמיה ישנה בדרך כלל עדיפות ברורה להשתיל דווקא תאים מתורם זר המסוגלים להילחם בתאים הסרטניים בצורה יעילה יותר מאשר תאי הגזע המקוריים (של המטופל עצמו).
בישראל קיימים שני סוג מאגרי דם טבורי: מאגרים ציבוריים ומאגרים פרטיים.
כיום לא מתבצע איסוף של דם טבורי חדש למאגרים הציבוריים, אלא רק שימור של המנות שנאספו בעבר. בארץ השימוש למטרה רפואית במנות דם טבורי הוא מועט (כמנה אחת בשנה). 12,000 המנות השמורות בבנק הדם הציבורי יכולות לשמש כל חולה מתאים, במקרה של השתלה אין צורך בהתאמה מלאה בסיווג הרקמות, ולכן מאגר קטן יחסית של דם טבורי עשוי לתת מענה לקבוצות גדולות באוכלוסייה הנזקקות להשתלת תאי אב המטופויאטים.
ישנם בנקי דם טבורי פרטיים הפועלים ברחבי הארץ. בנקים אלו שומרים את המנות לתורם ולמשפחתו בלבד. לכל אחד מהבנקים קריטריונים שונים לגבי אופן איסוף המנות, הטיפול בהן, שמירתן ומשך תקופת האחסון. הרצון בשמירת הדם הטבורי של היילוד עשוי להתעורר במשפחה שיש בה היסטוריה של מחלות שעשויות להפיק תועלת מהשתלת תאי אב.
לפני קבלת ההחלטה לשמור דם טבורי בבנק פרטי יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
בכל מקרה, יש לוודא שהבנק הפרטי מאושר על ידי משרד הבריאות ולבדוק את פרטי ההסכם. למשל, כדאי לבדוק אם מדובר בתשלום חד-פעמי או שנתי לבנק ומה יקרה למנות הדם במקרה של אי תשלום או סגירת בנק הדם. כמו כן, יש לברר אם לבנק המדובר קיים הסדר איסוף דם טבורי בבית החולים בו האישה מתכוונת ללדת.
כאמור, איסוף דם טבורי מתבצע כיום רק בבנקי דם פרטיים. אם הוחלט לשמור את הדם הטבורי, יבוצע האיסוף לאחר לידת התינוק וניתוקו מחבל הטבור ולפני יציאת השליה. הפעולה תיעשה אך ורק על ידי איש מקצוע רפואי אשר קיבל הכשרה לאיסוף דם טבורי. הפעולה אינה כרוכה בכאב או בסיכון ליולדת או לתינוק. ניתן לבצע אותה גם בלידה קיסרית.
הדם הטבורי מועבר למעבדות בהן מופרדים תאי האב מיתר התאים והם עוברים בדיקות. לאחר מכן, אם הבדיקות תקינות, המנה נשמרת בהקפאה עמוקה לשנים רבות. כ-40% מהמנות הנאספות נמצאות מתאימות לשימור. מנה נפסלת אם מספר תאי האב בה נמוך ואינו מתאים להשתלה המטופויאטית, אם שיעור החיות של התאים נמוך או במקרים בהם נמצאה נוכחות מזהמים שמקורם באיסוף הדם או בתהליך העיבוד שלו.
האיסוף והשימור של הדם הטבורי מותרים רק בבתי החולים ובמוסדות אשר אושרו על ידי משרד הבריאות.
במחקר היום נבחנות טכנולוגיות חדשות לשימוש בתאי אב לטיפול בסרטן בקרב מבוגרים והגדלת מספר תאי האב באמצעות מנת דם טבורי. בנוסף, קיימים מחקרים של דם טבורי במגוון רחב של מצבים לא המטולוגיים, כמו מחלות ניווניות, פגיעה טראומטית בחוט השדרה ואי ספיקת לב. ייתכן שבעתיד השתלת דם טבורי תיושם גם בתחומים אלה ובתחומים נוספים.