לתרומה
חפש
מחלות סרטן
מערכת המין הנשית

סרטן השחלה

עוד בנושא

מהו סרטן השחלה?

סוגי סרטן השחלה

גורמי הסיכון לסרטן שחלה אפיתליאלי

מניעה וגילוי מוקדם

תסמיני המחלה

אבחון המחלה

קביעת שלב ודרגת המחלה

תכנון הטיפול

ניתוח

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

אימונותרפיה

חזרה של סרטן שחלה

הטיפול בסוגים שכיחים פחות של סרטן השחלה

טיפול תומך (פליאטיבי)

רפואה משלימה ומשולבת

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מהו סרטן השחלה?

סרטן השחלה (Ovarian cancer) הוא שם המתייחס לכמה סוגי סרטן המתפתחים ברקמה של השחלות - זוג איברים השייכים למערכת הרבייה הנקבית, וממוקמים באגן, משני צדי הרחם. נהוג לחלק סרטן זה לשלוש קבוצות, שהגדולה ביותר בהן, מעל 90% מהמקרים, היא סרטן מסוג אפיתליאלי (שמקורו בשכבת האפיתל המצפה את השחלה).

מטרתו של המידע המובא בהמשך הוא לשפוך אור על אבחון סרטן השחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.

למידע מפורט על מחלת הסרטן ראו בדף: מהו סרטן.  


השחלות

השחלות הן זוג איברים קטנים בצורת אליפסה הממוקמות בחלק התחתון של הבטן, באזור האגן (האזור שבין הירכיים). הן חלק ממערכת הרבייה הנשית, הכוללת גם את החצוצרות, הרחם, הנרתיק והפות. בגיל הפוריות משתחררת מדי חודש ביצית בשלה אחת מהשחלות ועוברת דרך אחת החצוצרות אל הרחם. אם הביצית אינה מופרית על ידי זרע, היא מופרשת מהרחם, יחד עם הרקמות המרפדות את חלל הרחם, כחלק מהמחזור החודשי (וסת). השחלות אחראיות גם לייצור של ההורמונים הנקביים, אסטרוגן ופרוגסטרון. כאשר אישה מתקרבת לגיל המעבר (גיל אל-וסת), השחלות מייצרות פחות הורמונים ובהדרגה נפסק גם המחזור החודשי.


איברים הקרובים לשחלות



  • הרחם והחצוצרות
  • צינורות השתן, המנקזים שתן מהכליות לשלפוחית השתן
  • שלפוחית השתן
  • חלקו התחתון של המעי הגס (המעי הישר והרקטום)
  • הצפק (Peritoneum, פריטונאום) - קרום העוטף את האגן ואת איברי הבטן ושומר עליהם
  • הפדר (Omentum, אומנטום) - שכבת שומן המכסה על המעי כסינר
  • בלוטות לימפה - מערכת הלימפה היא חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, המגנה עליו מפני זיהומים ומחלות, ומנקזת נוזלים מהרקמות ומאיברי הגוף השונים. לעיתים סרטן יכול להתפשט דרך מערכת הלימפה, ובמקרה של סרטן השחלה הוא לרוב יגיע לבלוטות הלימפה באגן או בבטן.







סוגי סרטן השחלה

בשחלה יש שלושה סוגים של רקמות שבהם עלול להתפתח גידול סרטני: תאי אפיתל, המכסים את דפנות השחלה; תאי נבט, שהופכים לביציות; ותאי סטרומה, המייצרים הורמונים.


סרטן שחלות אפיתליאלי (Epithelial)

רוב מקרי סרטן השחלה, כ-90-85% מכלל המקרים, הם מסוג קרצינומה של האפיתל. במקרים אלה הסרטן מתפתח מהתאים המכסים את השכבה החיצונית של השחלה או החצוצרות. קיימים מספר סוגים של סרטן שחלות אפיתליאלי וכולם מטופלים באופן דומה. הנפוצים יותר הם סרטן נסיובי  (serous) וסרטן דמוי רירית הרחם(endometroid) . נפוצים פחות הם סרטן רירני (mucinous), סרטן תאים צלולים (clear cell) וסרטן בלתי ממוין או בלתי מסווג (undifferentiated).


סרטן שחלה גבולי

בין גידולי השחלה האפיתליאליים הממאירים קיימת קבוצת גידולים ייחודית, שבה ההליך הסרטני הוא גבולי. קבוצה זו נקראת גידולי סרטן גבוליים (borderline or low malignant potential). אלה גידולים שלרוב מופיעים בנשים צעירות הנמצאות בשנות הפריון, גדלים לאט ומתגלים בשלב מוקדם. מרבית הגידולים האלה מתגלים באקראי, נראים כמו ציסטה (מכילים נוזל) וסיכויי הריפוי מהם גבוהים. גידולים גבוליים מורכבים מתאים סרטניים בדרגה נמוכה, ולכן לרוב ניתנים לריפוי מלא באמצעות ניתוח, ולעיתים נדירות בלבד מצריכים טיפולים נוספים. במהלך הניתוח מבוצעת הפרדה של הציסטה (כיס הנוזל) משאר רקמת השחלה הבריאה או הסרה של השחלה הנגועה. היות ונטיית גידול זה לממאירות ולשליחת גרורות נמוכה, הרי שאין צורך בטיפול כימי לאחר הניתוח. רק לעיתים רחוקות מאוד תאי הגידול הגבוליים משתנים לתאים סרטניים.


סרטן שחלות של תאי הנבט (Ovarian Germ Cell Tumors)

זהו סוג נדיר של גידול סרטני, המהווה כ-2% מכלל מקרי סרטן השחלה. גידולי תאי הנבט מתפתחים בתאי השחלה המייצרים ביציות ומרביתם הם גידולים שפירים (ציסטות) הנקראים דרמואיד או טרטומה בוגרת. סרטן השחלות של תאי הנבט מופיע בדרך כלל בנשים צעירות ומתנהג באופן שונה לחלוטין מסוגי סרטן שחלות אחרים. ישנם שלושה סוגים של גידולי תאי נבט ממאירים:

טרטומה לא בוגרת – גידול ממקור תאי נבט שמכיל סוגי תאים שונים לא בוגרים.

דיסגרמינומות - סוג של גידול בתאי נבט הנפוץ יותר בקרב נשים בשנות ה-20 לחייהן. זהו גידול ממאיר שלעיתים קרובות עלול להתגלות בשתי השחלות.

גידולים בתאי נבט שאינם דיסגרמינומות - גידולים ממאירים המופיעים לרוב רק בשחלה אחת. הם מאובחנים בדרך כלל בילדות או בנשים צעירות. קיימים סוגים שונים של גידולי תאי נבט שאינם דיסגרמינומות, חלקם נדירים ביותר.

סרטן שחלות של תאי סטרומה (Stromal Ovarian Cancer)

סוג נדיר נוסף של סרטן שחלות שנמצא רק באחוז אחד מכלל גידולי סרטן השחלה. הגידול הסרטני מתפתח מהרקמה התפקודית (פרנכימה) שמייצבת את השחלות עצמן ומייצרת את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. גידול בתאי סטרומה עלול להתפתח בכל גיל, ולרוב מאובחן בשלבים מוקדמים יותר בהשוואה לסרטן השחלות האפיתליאלי.


סוגי סרטן אחרים אשר נמצאו קשורים לסרטן שחלה

סרטן ראשוני של הצפק  (Primary Pritoneal Cancer)

סרטן ראשוני של הצפק (PPC) הוא סרטן נדיר מאוד. הצפק הוא קרום הבטן המסייע בהגנה על איברי הבטן, כגון הקיבה והכבד. הגידול הסרטני בסוג זה מתפתח בצפק ומתנהג באופן דומה לגידול המאפיין סרטן אפיתליאלי של השחלה ומטופל באופן דומה.

סרקומות של רקמות רכות

סרטן מסוג זה לרוב מתפתח ברקמות התומכות של הגוף, הנקראות רקמות חיבור (למשל, שומן ושרירים) הנפוצות בעיקר בגפיים, אולם הוא יכול להופיע לעיתים גם בשחלות.

למידע נוסף על סרקומות של רקמות רכות ראי כאן




 

גורמי הסיכון לסרטן שחלה אפיתליאלי

הגורמים שנמצאו קשורים להתפתחות סרטן שחלה הם:

גיל

הסיכון לחלות בסרטן שחלה עולה עם הגיל, בפרט לאחר הפסקת הווסת בגיל המעבר. בעולם המערבי, 8 מתוך 10 חולות סרטן שחלות הן מעל גיל 50.

גורם גנטי: מוטציות בגן BRCA

במחקרים מדעיים זוהו מספר גנים ששינויים תורשתיים (מוטציות) בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה. שני הגנים העיקריים, ששינויים בהם מסבירים כ-80-50% מהמקרים התורשתיים, הם הגנים BRCA1 ו-BRCA2. מוטציות בגנים אלו שכיחות בעיקר בקרב נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי (גלות בבל).

נשאיות של מוטציה בגנים אלה נמצאות בסיכון של כ-50% לחלות בסרטן שחלות עד גיל 80. סיכון זה גבוה מאוד בהשוואה לכלל הנשים באוכלוסייה, המצויות בסיכון של כ-1.5% לתחלואה בסרטן שחלות במהלך חייהן.

בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA1, BRCA2 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי מלא או חלקי על פי הצהרה עצמית נמצאת בסל הבריאות, גם ללא היסטוריה משפחתית. הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים ותינתן באופן חד פעמי במהלך חיי המטופלת. למידע נוסף לחצי כאן.

מידע נוסף בנושא 'גנטיקה וסרטן' ניתן למצוא פה.

הסיכוי שבסיכון - בירור נטייה גנטית לסרטן שד ושחלה. לשאלון למילוי עצמי לחצי כאן.


היסטוריה משפחתית וגורמים גנטיים נוספים

כשליש מהנשים בארץ שחלו בסרטן השחלות הן נשאיות של מוטציה גנטית (מולדת) המעלה את השכיחות של סרטן שד ושחלה). גורמים העשויים לרמוז על קיומו האפשרי של פגם גנטי תורשתי:

  • הופעה של סרטן השחלה בקרובת משפחה מדרגה ראשונה, אם מוצא המשפחה אשכנזי או עיראקי.
  • הופעה של סרטן השחלה בשתי בנות משפחה קרובות מדרגה ראשונה.
  • הופעה של סרטן השחלה בבת משפחה קרובה, ושל סרטן השד בבת משפחה קרובה אחרת (מדרגה ראשונה).
  • הופעה של סרטן המעי הגס בשלושה בני משפחה, כאשר באחד מהם אובחנה המחלה לפני שהגיע לגיל 50, ואבחון סרטן השחלה בקרובת משפחה נוספת.
  • נשאות של תסמונת לינץ' מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן, ובעיקר בסרטן המעי הגס, סרטן הרחם וסרטן השחלות.

למידע נוסף על תסמונת לינץ' ועל הקשר בין גנטיקה לסרטן ראי כאן


גורמים הורמונליים

ההשערה הרווחת במחקר היא שעשוי להיות קשר בין מספר הפעמים שנשים מבייצות ובין הסיכון לחלות בסרטן השחלה. נשים שלא ילדו מעולם או ילדו ילד ראשון בגיל מבוגר נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן זה. גורמים שונים המפחיתים את הביוץ עשויים להקטין את הסיכון, למשל, נטילת גלולות למניעת היריון, ילודה והנקה.

תחליפי הורמונים בגיל המעבר מעלים במעט את הסיכון לחלות (רק אחוז אחד מהמקרים של סרטן השחלות עשוי להיות קשור לתחליפי הורמונים). הסיכון פוחת מעט לאחר שמפסיקים ליטול את תחליפי ההורמונים.

מידע נוסף בנושא 'הנקה מפחיתה את הסיכון לסרטן שד ושחלות' ניתן למצוא כאן


מצבים רפואיים

  • היסטוריה של סרטן שד - נשים שחלו בעבר בסרטן שד עלולות להיות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שחלות. ככל הנראה חלק מגורמי הסיכון של שתי המחלות משותפים.
  • אנדומטריוזיס – מצב רפואי בו רירית הרחם גדלה מחוץ לרחם.
  • סוכרת.


ציסטות

ציסטה בשחלה היא מעטפת (קפסולה) מלאה בנוזלים. רוב הציסטות בשחלות מתרחשות כחלק נורמלי מתהליך הביוץ (שחרור ביציות) - ציסטות אלו חולפות בדרך כלל בתוך כמה חודשים ללא כל טיפול. באישה לאחר גיל המעבר קיים סיכון מוגבר מעט יותר שהציסטה היא סרטנית, אבל הסיכון עדיין קטן מאוד. כיוון שהתסמינים של ציסטה יכולים להיות דומים לאלה של סרטן (פירוט בהמשך), חשוב לערוך בירור רפואי כשמופיעים תסמינים אלה.

תזונה לא מאוזנת ועודף משקל

השמנת יתר עשויה להעלות את הסיכון לחלות בסרטן השחלה, וכך גם תזונה שכוללת שומן רב מהחי וצריכה מועטה של פירות וירקות.

עישון

עישון נמצא כגורם סיכון לחלות בסרטן שחלה רירני (mucinous). 





מניעה וגילוי מוקדם

ככלל לא קיימת בדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן שחלה לכלל הנשים.

המלצה למעקב בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן שחלה

עם זאת, לנשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שחלות עקב היסטוריה משפחתית ו/או נשאות מוטציה בגן BRCA, לאחר שקיבלו ייעוץ גנטי, משרד הבריאות ממליץ מגיל 25 לקיים בדיקה תקופתית מדי שישה חודשים, אצל רופא/ה גינקולוג/ית, הכוללת בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטרה-סאונד וגינלי של השחלות. לעיתים תיערך גם בדיקת דם לחלבוןCA125 . בדיקות אלה מומלצות אף שלא הוכח כי הן מסייעות לזיהוי סרטן שחלה בשלבים מוקדמים.

ניתוח מניעתי להסרת שחלות וחצוצרות

ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן שחלות בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה על ידי כריתה מניעתית של שחלות וחצוצרות. ההמלצה היא לבצע ניתוח זה בגילים 40-35 בקרב נשים שסיימו ללדת. יתרון נוסף בניתוח זה, כל עוד הוא מבוצע לפני גיל המעבר, הוא הפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד ב-50%.

למידע נוסף בנושא 'ניתוחים מפחיתי סיכון לסרטן שד ושחלה בנשים בסיכון גבוה', ראי כאן.
למידע נוסף ולקבלת חוברת מודפסת בנושא ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


ניתוח מניעתי להסרת חצוצרות

בקרב נשים ללא סיכון מוגבר לסרטן שחלה, העוברות ממילא ניתוח מסיבה אחרת, כגון ניתוח גינקולוגי לכריתת רחם או ניתוח קיסרי חוזר, ושאין להן תוכניות עתידיות ללדת, ניתן גם להסיר חצוצרות, תוך כדי אותו ניתוח. בשנים האחרונות מצטברות עדויות כי מקרים רבים של סרטן שחלות, מתחילים בעצם בחצוצרות, ועל כן כריתה מניעתית של החצוצרות בלבד עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שחלות. כריתת החצוצרות כמעט ואינה מאריכה את מהלך הניתוח המקורי או מקשה את ביצועו, ואינה פוגעת באיכות החיים של המטופלת.




 

תסמיני המחלה

מרבית הנשים החולות בסרטן שחלה אינן חשות בתסמינים במשך תקופה ארוכה. כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול:

  • אובדן תיאבון וירידה במשקל.
  • קושי לאכול, הפרעות בעיכול, צרבת, בחילה, גזים.
  • תחושת נפיחות ומלאות בבטן שאינה חולפת.
  • עלייה לא מוסברת במשקל.
  • מיימת - נפיחות עקב הצטברות נוזל בחלל הבטן, שיכולה להוביל גם לקוצר נשימה.
  • כאב מתמשך בבטן התחתונה, בגב התחתון או באגן.
  • שינויים בהרגלי המעיים ושלפוחית השתן, כגון עצירות ממושכת, שלשולים או צורך להטיל שתן לעיתים קרובות.
  • כאבים בעת קיום יחסי מין.
  • דימום חריג מהנרתיק - תסמין נדיר.
  • עייפות מתמשכת.


אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים המפורטים לעיל, יש לגשת להיבדק אצל רופא או רופאה. עם זאת, יש לזכור כי אלה תסמינים שכיחים למצבים רבים אחרים, ומרבית הנשים החשות בתסמינים אלה אינן חולות בסרטן השחלה.





 

אבחון המחלה

בישראל ובעולם כ-75% ממקרי סרטן השחלות מאובחנים בשלב מתקדם של המחלה, כאשר הגידול כבר התפשט מעבר לשחלות והגיע לחלל הבטן. זאת משום שלרוב המחלה לא מתאפיינת בתסמינים מוקדמים ואין כיום בדיקת סקר שהוכחה כיעילה לאיתור מוקדם של המחלה.

הליך האבחון יתחיל לרוב בביקור אצל רופא או רופאת המשפחה. בהתאם לצורך, תופני לביצוע בדיקות נוספות בבית חולים להתייעצות וטיפול על ידי רופא או רופאה מומחים. בבית החולים תתבקשי לפרט את ההיסטוריה הרפואית שלך לפני ביצוע בדיקה גופנית, שתכלול בדיקה וגינלית, בה ניתן יהיה להבחין בגושים או בנפיחות. ייתכן שתידרש גם בדיקה רקטלית (דרך פי הטבעת). תוכלי לבקש להיבדק על ידי רופאה, אם תרצי. ייתכן שתופני לבדיקות דם, כולל בדיקת דם ספציפית שנועדה לבדוק קיום רמות גבוהות מהנורמה של החלבון CA125 בדם ולצילום רנטגן של בית החזה כדי לבדוק את מצב בריאותך הכללי.

בדיקה גינקולוגית יכולה לעיתים להיות בדיקה לא נעימה ויש מי שנבוכות או חוששות ממנה. חשוב לדעת: זכותך לבקש נוכחות של אדם נוסף שילווה אותך במהלך הבדיקה ועל הצוות הרפואי להסביר את מהלך הבדיקה.

קיימות כמה בדיקות המשמשות לאבחון סרטן השחלה. בדיקות אלו עשויות גם להעיד אם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף. מטרת סדרת הבדיקות לאפשר לרופא לקבוע מהו אופן הטיפול הטוב ביותר במחלתך. הרופא עשוי לשלוח אותך לאחת או יותר מהבדיקות הבאות:


סריקת אולטרה-סאונד

בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי אולטרה-סאונד (גלי על-קול) ליצירת תמונה של פנים הבטן, הכבד והאגן. בטרם ביצוע בדיקה של האגן תתבקשי לשתות כמות גדולה של נוזלים כדי למלא את שלפוחית השתן, כך תתקבל תמונה ברורה יותר. הבדיקה נעשית בעת שכיבה על הגב. ג'ל יימרח על אזור הבטן התחתונה, ומכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, יועבר על גבי העור. גלי הקול מומרים במהלך הבדיקה לתמונה באמצעות מחשב.

ייתכן שתתבקשי לבצע בדיקת אולטרה-סאונד וגינלית (דרך הנרתיק). במהלך בדיקה זו מוחדר מתמר האולטרה-סאונד לתוך הנרתיק. בדיקה זו עשויה אמנם להצטייר ככרוכה באי-נוחות, אולם לנשים רבות היא נוחה יותר מהבדיקה המחייבת שלפוחית שתן מלאה.

ניתן להשתמש באולטרה-סאונד של האגן או הנרתיק כדי לבדוק הגדלה או תופעה לא תקינה אחרת בשחלות שעשויה להיגרם בשל ציסטה או גידול סרטני. כמו כן, בבדיקה ניתן לראות את ממדי הגידול הסרטני ואת מיקומו המדויק.


סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

סריקת טומוגרפיה היא סוג מתוחכם של צילום רנטגן, המפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך מהם גם ניתן לבנות תמונה תלת-ממדית של חלל הגוף. הסריקה אינה כרוכה בכאב, ונמשכת בין 10 ל-30 דקות. סריקה זו עשויה לסייע באיתור מיקומו המדויק של הגידול ומאפשרת מעקב אחר התפשטות תאי הגידול הסרטני. לפני הבדיקה ניתן לרוב האנשים חומר ניגוד נוזלי, לשתייה דרך הפה או בעירוי לווריד, שמאפשר יצירת תמונה ברורה יותר של אזורים מסוימים בגוף. הנוזל עשוי לגרום לתחושת חום בגוף שתימשך מספר דקות.

אם את רגישה ליוד או סובלת מאסטמה, חשוב שתיידעי את הרופא ואת הטכנאי שיבצע את הבדיקה לפני מתן הנוזל או הזריקה. לפני תחילת הבדיקה ייתכן שאחות תחדיר טמפון לנרתיק שלך או תזרים נוזל ניגוד דרך פי הטבעת. הכנות אלו נועדו להבטיח שהתמונה המתקבלת מהסריקה תהיה איכותית ככל האפשר.


הדמיית תהודה מגנטית (MRI)

בדיקה לא פולשנית, הפועלת באמצעות תהודה מגנטית שיוצרת תמונות חתך רוחביות של האיברים הפנימיים בגוף. בסריקה זו אין שימוש בקרינה. במהלך הבדיקה תתבקשי לשכב למשך כ-30 דקות ללא תזוזה על מיטה בתוך צינור ארוך. הבדיקה אינה גורמת כאב, אך יכולה לגרום לתחושה של אי נוחות וקלסטרופוביה. כמו כן, תהליך ההדמיה כרוך ברעש, ולכן ניתן לקבל מהצוות הרפואי אוזניות. לעיתים ניתן עירוי לווריד של חומר ניגוד שמכיל גדוליניום (סוג של מתכת) כדי לשפר את הדיוק של הבדיקה. במהלך ביצוע הבדיקה ניתן לשמוע את הטכנאי שמפעיל את הסורק ולדבר עמו. מי שעברה השתלת מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא תוכל לבצע סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.


בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)

בדיקה זו לרוב לא נחוצה לצורך אבחון ראשוני ורצוי לדון עם הרופא או הרופאה המטפלים בנוגע ליעילות ביצוע הבדיקה במקרה שלך. לרוב נעזרים בבדיקה זו כדי לבדוק התפשטות גרורות או במקרה של חזרה (הישנות) של סרטן שחלות.

בדיקה זו משלבת בין סריקת CT ומיפוי בעזרת שימוש במנה נמוכה של סוכר רדיואקטיבי, המאפשרת למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. סוכר נקשר במיוחד לתאים שיש בהם חילוף חומרים בקצב גבוה, כמו תאי סרטן, ולכן חומר זה משמש כדי לאתר גידולים סרטניים בגוף. כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי מוזרקת לווריד, בדרך כלל לזרוע. לאחר מכן מבוצעת סריקה ממוחשבת. אזורים הנגועים בסרטן בדרך כלל פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם, ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק.


ביופסיה (דגימה)

הדרך היחידה לקבוע בוודאות אם גידול מסוים הוא גידול סרטני היא באמצעות הסרת חלק ממנו ובחינת הדגימה במעבדה, הליך זה נקרא ביופסיה. הביופסיה נעשית באחת מהדרכים הבאות:

שאיבת נוזל מחלל הבטן (Paracentesis)

סרטן השחלות עלול לגרום להצטברות נוזלים בחלל הבטן בכמות גדולה, תסמין הנקרא מיימת Ascites)). תופעה זו מתרחשת כאשר תאי הגידול חודרים למערכת הלימפה, ויש פגיעה ביכולתה לספוג נוזל עודף בחלל הבטן. במקרה זה ניתן לקחת דגימה מן הנוזל לצורך בדיקת נוכחות תאים סרטניים. לעיתים הרופא יבצע הרדמה מקומית של האזור לפני שיחדיר לעור מחט דקה. מעט מהנוזל יישאב באמצעות מזרק וייבדק תחת מיקרוסקופ.


ביופסיה באמצעות מחט

הרופא משתמש במחט כדי לשאוב דגימת רקמות או נוזלים. ישנם שני סוגים עיקריים של ביופסיית מחט:

  • ביופסיית מחט דקה (Fine needle aspiration -FNA): דגימה זו מבוצעת בעזרת מחט דקה מאוד המוחדרת לרקמה בהכוונת מישוש, אולטרה-סאונד או CT.
  • דגימת מחט (Core Needle Biopsy): בשיטה זו המחט עבה יותר, ובעזרתה דוגם הרופא גליל של רקמה. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית או מלאה. גם בדיקה זו יכולה להתבצע בהכוונה ידנית או בעזרת אמצעי דימות כגון אולטרה-סאונד או CT.


לפרוסקופיה (Laparoscopy)

ניתוח קטן המאפשר לראות את השחלות ואת האזור המקיף אותן. ההליך מתבצע בהרדמה מלאה ומחייב אשפוז קצר. במהלך הניתוח יבוצעו בדופן של הבטן התחתונה מספר חתכים קטנים, באורך של סנטימטר אחד בקירוב, ודרכם יוחדר בזהירות מכשיר אופטי הנקרא לפרוסקופ. באמצעות הלפרוסקופ ניתן להתבונן בשחלות עצמן, וליטול דגימה קטנה של רקמה לבדיקה מיקרוסקופית. במהלך הבדיקה מוחדר גז פחמן דו-חמצני לחלל הבטן, וכתוצאה מכך את עלולה לסבול מגזים במעיים ו/או מכאבים באזור הכתפיים במשך מספר ימים. תוכלי להקל את הכאבים בהליכה או בשתייה של מי-מנטה. לאחר הלפרוסקופיה יהיו מספר תפרים בדופן הבטן התחתונה. תוכלי לקום ולהתהלך מיד בחלוף השפעת ההרדמה.


לפרוטומיה חוקרת – ניתוח פיום הבטן (Exploratory Laparotomy)

לעיתים לא ניתן לאבחן את סרטן השחלה באופן ודאי בלי לבצע ניתוח מלא (לפרוטומיה חוקרת). בניתוח זה מבצעים חתך אורכי ממרכז הבטן ומטה, או חתך רוחבי בבטן התחתונה. לעיתים יתבצע ניתוח פיום הבטן לצורך סקירת חלל הבטן לפני ניתוח בהיקף גדול יותר. ניתוח כזה דורש אשפוז של מספר ימים ותקופת התאוששות של כמה שבועות.


בדיקות גנטיות

בדיקת דם לאיתור BRCA

במקרה של אבחון סרטן שחלות תתקיים בדיקה לאבחון מוטציות תורשתיות בגןBRCA . בדיקה זו מתבצעת באמצעות דגימת דם בשני שלבים:

  1. בדיקת הדם הראשונה שמתבצעת היא "בדיקת המוטציות השכיחות". בדיקה זו לא מאתרת את כלל השינויים הגנטיים התורשתיים שייתכנו בגנים BRCA1/2 אלא רק את המוטציות הידועות בשכיחות גבוהה בישראל.
  2. אם לא נמצאו מוטציות שכיחות, האישה זכאית לבצע בדיקת דם מסוג "ריצוף מלא" שמאפשרת בחינה מורחבת של גנים. בבדיקה זו מחפשים שינויים גנטיים נדירים יותר בגנים BRCA1/2 ובגנים אחרים.

מידע נוסף על מוטציה בגן BRCA אפשר לקרוא פה


בדיקת רקמת הגידול - בדיקת HRD

כאשר לא נמצאו שינויים גנטיים תורשתיים, חשוב שכל אישה המאובחנת עם סרטן השחלות תבצע בדיקה של רקמת הגידול לאיתור שינויים גנטיים נרכשים בקבוצת גנים, לרבות BRCA1/BRCA2. בדיקה זו בוחנת אם יש פגם ביכולת התאים לתקן נזקים בדנ"א ונקראת בדיקת HRD (homologous recombination deficiency).

נשים שלא אותרו כנשאיות של מוטציה תורשתית בBRCA- בדם, זכאיות לבדיקה של רקמת הגידול.

לבדיקות איתור שינוי גנטי בדם ואיתור שינוי גנטי ברקמת הגידול עשויות להיות משמעויות טיפוליות.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבלי את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיעי לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחררי לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את 'טלתמיכה'®, מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית. המוקד מעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי וחולות סרטן ולקרוביהם הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. צוות המוקד מפנה לטיפול בבית החולים או בקהילה לפי הצורך. ניתן לפנות למוקד בטל': 1-800-200-444






קביעת שלב ודרגת המחלה

לאחר ביצוע הבדיקות, קבלת התוצאות ואבחון הסרטן, הצוות הרפואי יקבע את שלב המחלה (stage) ואת דרגתה (grade). שלב המחלה מתאר את גודלו ומיקומו של הגידול ואם התפשט לאיברים אחרים (כלומר, את מידת ההתפשטות של המחלה), ודירוג המחלה בוחן את מידת ההתמיינות של תאי הסרטן בגוף (כלומר, את מידת האגרסיביות של המחלה).


שלבי המחלה

שלב 1 - המחלה משפיעה על השחלות בלבד. שלב זה מחולק לשלושה תתי-שלבים:

שלב 1a - הגידול נמצא רק בשחלה אחת.

שלב 1b - קיימים גידולים בשתי השחלות.

שלב 1c - המחלה בשלב 1 a או 1b  וגם יש עדות לפיזור של תאים סרטניים בחלל הבטן והאגן באחד מהמקרים הבאים:

  • הרקמה (הקפסולה) המקיפה את הגידול התפרקה לפני הניתוח.
  • הרקמה המקיפה את הגידול התפרקה במהלך הניתוח.
  • תאים סרטניים נמצאו בנוזל שנוקז מחלל הבטן (מיימת).


שלב 2 -  הגידול החל להתפשט מחוץ לשחלות באזור האגן. שלב זה מחולק לשני תתי-שלבים:

שלב 2a - הגידול התפשט לאיברים גינקולוגיים אחרים בבטן התחתונה באזור האגן, כגון הרחם או החצוצרות.

שלב 2b - הגידול התפשט לאיברים אחרים בבטן התחתונה באזור האגן, לחלקו התחתון של המעי או לשלפוחית השתן, אך לא התפשט לאיברים בבטן העליונה.


שלב 3 - הגידול הסרטני התפשט לעבר הבטן העליונה: אל קרום הבטן, ו/או לאיברים אחרים בבטן, כגון החלק העליון של המעי ו/או לבלוטות לימפה בבטן.

שלב 3a - הגידולים הסרטניים הקיימים בבטן קטנים מאוד ולא ניתן לראותם אלא מתחת למיקרוסקופ; או שיש גרורות לבלוטות לימפה בבטן אך ללא גרורות אחרות בבטן עליונה.

שלב 3b - ניתן להבחין בגידולים הסרטניים בבטן, אך קוטרם קטן משני סנטימטרים עם או ללא גרורות לבלוטות לימפה.

שלב 3c - הגידולים הסרטניים בבטן גדולים משני סנטימטרים, עם או ללא גרורות לבלוטות לימפה.


שלב 4 - מחלת הסרטן התפשטה לאיברים נוספים, כגון הכבד, הריאות או בלוטות לימפה מרוחקות יותר מחוץ לבטן (לדוגמה בצוואר).


דרגת המחלה

קביעת הדרגה מתבצעת בהתאם למראה תאי הגידול הסרטני תחת מיקרוסקופ. הדרגה מסייעת לקבוע באיזו מהירות עלול הגידול הסרטני להתפתח. קיימות שלוש דרגות:

דרגה נמוכה משמעה שתאים סרטניים נראים דומים מאוד לתאים תקינים בשחלה. הם גדלים באיטיות, בדרך כלל, וקיים סיכוי קטן יותר שיתפשטו.

דרגה מתונה משמעה שהתאים הסרטניים נראים מעט לא תקינים לעומת תאי השחלה הבריאים.

דרגה גבוהה משמעה שהתאים נראים לא תקינים לחלוטין. במקרה זה צפוי שיגדלו במהירות רבה יותר וקיים סיכון גדול יותר לכך שיתפשטו.





 

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי המתמחה בגינקו-אונקולוגיה, הכולל מומחים ומומחיות מתחומי הכירורגיה, אונקולוגיה, סיעוד, רדיולוגיה ופתולוגיה.

כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, הם יתחשבו בכמה גורמים, לרבות הגיל ומצבך הבריאותי הכללי, סוג המחלה, בשלב ובדרגה שלה (כלומר, במיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף).

במסגרת תכנון הטיפול, הרופא או הרופאה המטפלים ישוחחו איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לקבל את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הכנת שאלות מראש ונוכחות של  אדם קרוב (חבר/ה או בן או בת משפחה) בפגישה עם הצוות הרפואי יכולות לעזור בבירור כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.


מטרות הטיפול, יתרונות הטיפול וחסרונותיו

חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.

לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה:

  1. טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה.
  2. טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי.
  3. טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.


בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.


חוות דעת רפואית נוספת

זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם יש אפשרות לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.

לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.


מתן הסכמה מדעת

לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.





 

ניתוח

ניתוח הוא הטיפול העיקרי לסרטן שחלות, ולעיתים נעשה בו שימוש גם כדי להגיע לאבחנה. יש שתי מטרות עיקריות לניתוח:

  1. קביעת שלב המחלה – לבדוק אם הסרטן התפשט מן השחלה, ואם כן – לבדוק לאילו איברים התפשט.
  2. כריתה (Debulking) - הסרה של כמה שיותר מהגידול הסרטני אם הוא התפשט לאזורים אחרים באגן או בבטן.

סוג הניתוח נקבע בהתאם לסוג הגידול הסרטני, היקפו ומידת התפשטותו (כלומר, בהתאם לשלב המחלה). לעיתים מידע זה יכול להתקבל רק במהלך הניתוח או לאחריו, בבדיקה הפתולוגית. לעיתים בשלב מתקדם של המחלה, הניתוח ייערך בשילוב טיפול כימותרפיה לתוך חלל הבטן (פירוט בהמשך). לכן חשוב לשוחח עם הרופא או הרופאה לפני הניתוח על כל האפשרויות העומדות לרשותך.


לפני הניתוח

לפני הניתוח ייערכו לך בדיקות שיקבעו את כשירותך להרדמה ולניתוח. הצוות הרפואי ידריך אותך על ההליך הניתוחי, יתרונותיו וסיכונים אפשריים הכרוכים בו, ומה לצפות לאחריו. יש להתאשפז ביום הניתוח או יום לפניו.

עישון מגביר את הסיכון לסיבוכים כמו זיהום בחזה ועיכוב בריפוי הפצע הניתוחי, על כן הפסקת עישון או לפחות הפחתה של מספר הסיגריות חשובה לתהליך החלמה אופטימלי יותר. ניתן להיוועץ עם הרופא או הרופאה בנושא.

למידע נוסף בנושא 'גמילה עצמית מעישון', 'שאלות ותשובות על עישון' ועוד לחצי כאן.

לקבלת חוברת מודפסת, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


סרטן שחלות בשלב 1

אם הגידול הסרטני נמצא בשלבים מוקדמים, ניתוח עשוי להיות סוג הטיפול היחידי שיהיה בו צורך. בדרך כלל יבוצע חתך בעור ובדופן הבטן (פיום בטן) כדי להסיר את השחלות, החצוצרות והרחם ולבדוק אם אין גרורות לאיברי בטן אחרים ובלוטות לימפה. במהלך ניתוח זה יוחדר נוזל לתוך חלל הבטן וחלק ממנו יישלח לביופסיה כדי לברר אם קיימים בו תאים סרטניים. הליך זה נקרא שטיפת בטן. בנוסף, תוסר שכבה שומנית תוך-בטנית (אומנטום), המכסה את המעיים, ויילקחו ביופסיות מאזורים שונים בבטן ומבלוטות לימפה.

בנשים צעירות עם גידולים גבוליים או גידולים בשלב נמוך (1a), ניתן יהיה להסיר רק את השחלה הפגועה והחצוצרה, ולהשאיר את הרחם והשחלה שלא נפגעה. דבר זה יאפשר לאישה להביא ילדים לעולם. לנשים עם גידול סרטני בדרגה b1c-1, שעברו את גיל המעבר או שאינן רוצות להביא ילדים לעולם, יומלץ בדרך כלל להסיר את שתי השחלות והרחם. לעיתים מתברר לאחר קבלת תשובות הביופסיות כי המחלה מפושטת יותר משנראה לעין בניתוח הראשוני, ויש צורך בביצוע 'ניתוח משלים' להסרת הרחם, החצוצרה והשחלה שנותרו אם הן לא הוצאו בניתוח הראשון.


סרטן שחלות בשלב 2 ו-3

אם הגידול התפשט, יבוצע ניתוח להסרת שתי השחלות, החצוצרות, הרחם וכל הגידול הסרטני, עד כמה שניתן, בהליך שנקרא Primary Debulking Surgery (PDS). כמו כן, המנתח ייטול ביופסיות או יסיר חלק מבלוטות הלימפה באזור האגן ובבטן. ייתכן שיהיה צורך גם בהסרת האומנטום, התוספתן וחלק מהצפק.

אם הגידול הסרטני התפשט למעי, ייתכן שיהיה צורך להסיר קטע מעי הנגוע בגידול, ושני הקצוות יחוברו זה לזה, במידת האפשר. לעיתים נדירות, במקרה שאין אפשרות כזו, הקצה העליון של המעי יוצא אל מחוץ לבטן דרך העור בפתח מלאכותי הנקרא סטומה (פיום), ומיועד לניקוז ההפרשות. הליך ניתוחי זה נקרא קולוסטומיה. שקית מתחברת לסטומה כדי לאסוף את ההפרשות. אם יידרש הליך כזה הצוות הרפואי יסביר לך על כך בפירוט.

באגודה למלחמה בסרטן פועל שירות "חיים עם סטומה" המעניק מידע ותמיכה לחולים שעברו ניתוח סטומה. ליצירת קשר ניתן לפנות בטלפון 03-5721618 או בדואר אלקטרוני stoma@cancer.org.il


לעיתים המנתח יתרשם לפי בדיקות האבחון הראשוניות כי לא ניתן להסיר את רוב הגידול בניתוח. במקרה כזה יומלץ על טיפול כימי ראשוני (כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית), לרוב 4-3 מחזורי טיפול, ולאחר מכן ניתוח במטרה להסיר כמה שיותר מהגידול הסרטני שנותר. ניתוח זה נקרא Interval Debulking Surgery (IDS). לאחר הניתוח תצטרכי לקבל עוד כ-4-3 טיפולים כימיים. הרופא או הרופאה ידונו איתך בסוג הטיפול המתאים ביותר, בהתאם לגודל הגידול ולמידת התפשטותו. לעיתים מידע זה עשוי להתגלות רק במהלך הניתוח עצמו. 


סרטן שחלות בשלב 4

בשלב זה ייתכן שקיימת אפשרות להסיר חלק מהגידול הסרטני. עם זאת, לעיתים ניתוח אינו אפשרי אם המחלה נמצאת בשלב מתקדם מאוד או אם החולה אינה בריאה מספיק כדי לעבור ניתוח מקיף. במצב זה תינתן כימותרפיה כטיפול ראשוני, ואם נפח הגידול יפחת בעקבות הטיפול, יומלץ על ניתוח. לרוב יש להשלים טיפולים כימיים נוספים לאחר הניתוח.


כימותרפיה מחוממת לבטן (HIPEC)

הליך זה מבוצע בסיום הניתוח לאחר שמסירים את רוב או כל הגידולים הממאירים. הוא נערך במקרים שבהם אין גרורות מרוחקות (בריאות, בעצמות או במוח). הצוות המנתח מזליף לחלל הבטן תרופה כימית מחוממת, לרוב ציספלאטין, או תרופות כימיות אחרות. כדי להגביר את יעילותה התרופה מחוממת לפני שהיא מוכנסת לבטן, והיא נותרת באזור במשך 90-60 דקות. לאחר מכן היא נשטפת החוצה. היתרון של הליך זה הוא שהתרופה הכימית אינה חודרת למחזור הדם ועל כן ניתן להשתמש בריכוזים גבוהים. המטרה היא להשמיד את אותם תאי סרטן שנותרו בחלל הבטן לאחר הכריתה אך אינם נראים לעין (מחלה מיקרוסקופית). ייתכנו תופעות לוואי שונות מאלו של מתן כימותרפיה דרך הווריד, והצוות הרפואי ינחה אותך לגביהן אם את מועמדת לקבלת טיפול זה.


לאחר הניתוח

לאחר הניתוח הצוות הרפואי יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל הניתן, ובדרך כלל יסייע לך לקום ממיטתך כבר למחרת. גם בזמן השהייה במיטה חשוב להקפיד להניע את הרגליים באופן קבוע ולנשום נשימות עמוקות כדי למנוע זיהומים בחזה והיווצרות קרישי דם. לביצוע התרגילים תקבלי סיוע מפיזיותרפיסט/ית או אחות. כמו כן, תקבלי תחבושות מיוחדות או גרביים אלסטיות מיוחדות, שייסעו בזרימת הדם ובמניעת קרישי דם ברגליים.


עירויים

נוזלים יינתנו דרך עירוי תוך-ורידי עד שיהיה ניתן לשתות ולאכול שוב - בדרך כלל למחרת הניתוח. רוב המטופלות מסוגלות לאכול ארוחות קלות כ-48 שעות לאחר הניתוח. תותקן לך צינורית הנקראת קתטר (צנתר), המוחדרת לשלפוחית השתן ומנקזת את השתן מהגוף לתוך שקית איסוף. צינורית זו תוסר לאחר יום או יומיים. יתכן שתותקן גם צינורית בפצע הניתוח כדי לנקז ממנו נוזלים. גם היא תוסר לאחר כמה ימים.

עצירויות וגזים

חלק מהנשים חשות קושי ביציאות ועצירות, או סובלות מתחושת נפיחות ומגזים כמה ימים לאחר הניתוח. התייעצי עם הצוות הרפואי, וייתכן שתקבלי תרופות להקלה. תנועתיות, מזון עתיר סיבים ונוזלים רבים יסייעו בהקלת העצירויות והגזים.


כאב

טבעי לחלוטין לחוש חוסר נוחות או כאב במשך ימים אחדים לאחר הניתוח, אך ניתן לשלוט בהם באמצעות תרופות יעילות לשיכוך כאבים. בדרך כלל הרופא המרדים ישוחח איתך על השליטה בכאב לפני הניתוח. אם הכאב אינו חולף, חשוב לדווח על כך לצוות הרפואי בהקדם האפשרי כדי שיוכלו לסייע.


החזרה הביתה

רוב המטופלות משוחררות לביתן לאחר 5 עד 10 ימי שהייה בבית החולים, ברגע שהוסרו התפרים. אם את חוששת כי יהיו קשיים בחזרתך הביתה (למשל, אם את גרה לבד או בבית עם מדרגות רבות), ידעי את האחות או העובדת הסוציאלית במחלקה לפני השחרור, כדי שיוכלו לסייע לך ולמשפחתך. מומלץ שלא לנהוג ברכב במשך ששת השבועות הראשונים לאחר הניתוח, וייתכן שתתקשי לחגור את חגורת הבטיחות במשך זמן מה. בטרם תעזבי את בית החולים תיקבע לך פגישה לביקורת לאחר הניתוח. בפגישה זו תוכלי לשוחח עם הרופא על כל בעיה או חשש המתעוררים במהלך השהות בביתך.


פעילות גופנית

יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומהרמת משאות כבדים לפחות במשך שלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח. עם זאת, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, בהתאם ליכולותייך. נמצא כי ביצוע פעילות גופנית משפר את ההרגשה ואת תהליך ההחלמה ומעלה את רמת האנרגיה של מטופלים.

לאגודה למלחמה בסרטן תוכנית 'צעדים לאיכות חיים'® המופעלת במרכזים הרפואיים. לקבלת מידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה באגודה, בטל': 03-5721618 דוא"ל:  shikum@cancer.org.il


מיניות

אחת השאלות השכיחות ביותר שנשים שואלות לאחר שעברו ניתוח להסרת רחם, חצוצרות ו/או שחלות היא אם הניתוח ישפיע באופן כלשהו על חיי המין שלהן. כדי לאפשר למקום הניתוח להחלים כראוי, ממליצים לרוב הנשים להמתין לפחות שישה שבועות מיום הניתוח עד לקיום יחסי מין. לרוב הנשים אין בעיה בקיום יחסי מין לאחר פרק זמן זה. עם זאת, חלק מהמטופלות מגלות כי בניתוח התקצר הנרתיק והשתנה מעט מיקומו. עובדה זו עלולה לגרום לתחושות ותגובות שונות בעת קיום יחסי מין ולהשפיע על האישה. האחות תוכל לסייע לך בתהליך ההתמודדות והשיקום ובפתרון בעיות. לעיתים מטופלות חוששות כי הן עלולות להדביק את בן הזוג במחלת הסרטן במהלך קיום יחסי המין - זהו חשש מוטעה וחסר כל בסיס.

למידע מפורט: 'מיניות ופוריות האישה', ו'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי.

ניתן לקבל חוברות מודפסות בנושאים אלה בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.

האגודה למלחמה בסרטן מציעה ייעוץ בנושאי דימוי גוף, מיניות, אינטימיות ופוריות לחולות סרטן, לבני/בנות זוגן ולמי שאינה בקשר זוגי – בכל הגילים. השירות ניתן על ידי מטפלת במיניות בעברית, רוסית ואנגלית, בפגישה אישית, בשיחת טלפון או בזום, ללא תשלום וללא צורך בהפניה.

טל': 03-5721643 או דוא"ל: miniut@cancer.org.il

ניתן להפנות שאלות בפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האגודה.


הקדמת גיל המעבר

בקרב נשים צעירות אשר עדיין מקבלות מחזור חודשי, הסרת השחלות עלולה לגרום להקדמת גיל המעבר. ההשפעות של מצב זה כוללות הופעת גלי חום, עור יבש, יובש בנרתיק שעלול לגרום לקשיים בקיום יחסי מין וירידה בחשק המיני. חומרי סיכה שונים על בסיס מים יכולים להקל בעת קיום יחסי מין. ייתכן שחלק מהחולות יקבלו טיפול הורמוני חלופי (HRT) במקביל לטיפול בסרטן השחלה. טיפול זה מסייע בהפחתת התופעות. מומלץ להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים לגבי טיפול זה, ואם הוא יוכל לסייע לך.


פוריות

נשים צעירות שאיברי המין שלהן הוסרו בניתוח, עלולות להתקשות להשלים עם העובדה שהן לא תוכלנה ללדת. הן עלולות לחוש שאיבדו חלק מזהותן הנשית. אלו תחושות טבעיות ומובנות. ניתן להיעזר באחות, קרוב/ת משפחה, או חבר/ה קרוב/ה ולשתפם בתחושות.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך תמיכה וליווי לחולות סרטן וכן קבוצות תמיכה לנשים צעירות המתמודדות עם מחלת הסרטן. למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 03-5721678





 

טיפול כימי (כימותרפיה)

בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם תרופות ציטוטוקסיות) במטרה להרוס את תאי הגידול הסרטני. בדרך כלל סרטן שחלה רגיש מאוד לטיפול כימי, וטיפול זה נחשב יעיל אצל רוב המטופלות. סוג הטיפול הכימי משתנה בהתאם לשלב המחלה.


המקרים בהם תקבלי כימותרפיה לסרטן השחלה:

  • כטיפול אדג'ובנטי (טיפול משלים) - הניתן לאחר ניתוח לסרטן שחלה, טיפול נגד תאים סרטניים שנותרו לאחר הניתוח כדי להפחית את הסיכון לחזרת המחלה.
  • כטיפול נאו-אדג'ובנטי – טיפול הניתן לפני הניתוח, לצורך כיווץ הגידול, וכדי לייעל את הניתוח.
  • כטיפול עיקרי במחלה גרורתית - במקרים שבהם הסרטן התפשט מחוץ לחלל הבטן או לכבד - במקרה זה הטיפול הכימי יכול להאט את התקדמות המחלה, להפחית תסמינים ולשפר את ההרגשה.
  • הישנות המחלה - אם מחלת הסרטן חזרה.


סרטן שחלות גבולי, וסרטן שחלות אפיתליאלי בשלבים 1 ו-2

במצבים אלו טיפול כימי לרוב יינתן כטיפול משלים לאחר הניתוח (אדג'ובנטי). בדרך כלל יינתנו שישה מחזורי טיפול כימי, במשך 6-5 חודשים.

חלק מהנשים יקבלו כימותרפיה כחלק מהטיפול הראשוני או העיקרי. בדרך כלל ניתנים 4-3 מחזורי כימותרפיה, ולאחר מכן מבוצעת סריקת CT כדי לבדוק אם הטיפול יעיל. בשלב זה ייקבע אם אפשרי לבצע ניתוח כדי להוציא את הגידול הסרטני שנותר. אם יבוצע ניתוח - יינתנו לאחריו מספר מחזורי כימותרפיה נוספים.


סרטן שחלות במצב מתקדם

במצב של סרטן שחלה מתקדם כימותרפיה ניתנת כטיפול משלים לאחר כל ניתוח להסרתו, מטרת הטיפול הכימי היא לצמצם את התאים הסרטניים, אם נותרו בגוף. אם המנתח הצליח להסיר את רוב הגידול, כנראה תקבלי שישה מחזורי טיפול כימי במשך כ-6-5 חודשים. לעיתים ימליץ הרופא גם לשלב טיפול כימי ישירות לחלל הבטן לצורך השגת תוצאות טיפול טובות יותר (ראי כימותרפיה מחוממת לבטן, HIPEC).

לעיתים כימותרפיה ניתנת לפני הניתוח אם לא ניתן להסיר את רוב הגידול הסרטני, או אם אינך בריאה מספיק כדי לעבור ניתוח מורכב ומקיף. כימותרפיה תינתן כטיפול עיקרי גם אם המחלה התפשטה לכבד, או מעבר לחלל הבטן ויהיה בלתי אפשרי להסירה. במקרה זה מטרתה בעיקר להאט את התקדמות המחלה, להפחית תסמינים ולשפר את ההרגשה.


התרופות שבהן נעשה שימוש לטיפול בסרטן השחלה:

התרופות השכיחות ביותר לטיפול בסרטן שחלה הן:

קרבופלטין - Carboplatin (קרבופלטין "אבווה"® - ®"Carboplatin"EBEWE)*

שייתכן ותינתן יחד עם:

פקליטסקל - Paclitaxel (פקליטקסל טבע® - ®Paclitaxel TEVA)*

תרופות נוספות, שכיחות פחות בשימוש במפגש הראשון עם המחלה, יינתנו במקרה של הישנות (חזרה) של המחלה:

דוקסורוביצין - liposomal doxorubicin (מיוסט® - ®Myocet)*

טופוטקן - Topotecan (היקמטין® - ®Hycamtin)*

ציספלטין - Cisplatin (אביפלטין® - ®Abiplatin)

דוסטאקסל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Taxotere)*

גמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*

אטופוסיד - Etoposide (אטופוסיד "אבווה"® - ®"Etoposid "EBEWE")*


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.


תופעות לוואי

תופעות לוואי עיקריות של הטיפול הכימי יכולות לכלול עייפות, זיהום, בחילות והקאות, נשירת שיער, אובדן תיאבון ושלשולים ונימולים בידיים ורגליים. חשוב לזכור, שכיום יש לחלק מתופעות הלוואי טיפולים המפחיתים את עוצמתן ומקלים את התחושה הכללית.

תופעות הלוואי חולפות בדרך כלל לאחר סיום הטיפול.

למידע נוסף על "הטיפול הכימי - כימותרפיה", ולדפי מידע מפורטים על תרופות כימותרפיה ותופעות הלוואי שלהן.

ניתן לקבל מידע נוסף וחוברות מודפסות בנושאים אלה בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.






טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול זה נעשה שימוש בקרינה רדיואקטיבית באנרגיה גבוהה, המשמידה את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מזערי ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול ניתן במסגרת יחידת הקרינה במכונים האונקולוגיים בבתי החולים. רק לעיתים נדירות נעשה שימוש בטיפול בקרינה במסגרת הטיפול בסרטן השחלה. לעיתים הוא ניתן כדי לטפל בגידול סרטני ששב והופיע לאחר ניתוח וכימותרפיה, כאשר אין אפשרויות טיפול אחרות. כמו כן, ניתן להשתמש בטיפול בקרינה כדי להפחית דימום, תחושת כאב או אי-נוחות. הליך זה נקרא טיפול קרינתי תומך (פליאטיבי).

למידע נוסף בנושא 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' ודרכי התמודדות עם תופעות הלוואי.

ניתן לקבל חוברת מודפסת בנושא זה, ללא תשלום, בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.






טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

הטיפול הביולוגי הוא טיפול תרופתי ממוקד המנטרל את פעילותם של התאים הסרטניים, למשל באמצעות חסימת הגורם המאיץ את שגשוג תאי הסרטן או על ידי עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ביולוגיים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.

למידע נוסף בנושא 'טיפול ביולוגי'.


טיפולים ביולוגיים לחולות בסרטן השחלות כוללים:

מעכבי PARP

תרופות ממשפחת מעכבי אנזים PARP ניתנות כטיפול אחזקה לאחר השלמת הטיפול הכימותרפי לבעלות מוטציה בגן BRCA או במצבי HRD (ראה סעיף בדיקות גנטיות). PARP הוא אנזים (חלבון) המסייע בתיקון נזקי דנ"א לתאים. התרופה חוסמת את פעילות האנזים, מונעת את תיקון הנזק לתאי הסרטן וגורמת למות התאים, ועל ידי כך לעצירת או הקטנת הגידול.

אולפאריב - Olaparib (לינפארזה® - ®Lynparza)*

נירפאריב - Niraparib (זג'ולה® - ®Zejula)*

רוקפאריב - Rucaparib (רוברקה® - ®Rubraca)*


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.


התרופות ניתנות דרך הפה (טבליות, כמוסות). תופעות הלוואי של תרופות אלו יכולות לכלול בחילות, הקאות, שלשולים, עייפות, אובדן תיאבון, שינויי טעם, ספירת תאי דם אדומים נמוכה (אנמיה), כאבי בטן וכאבי שרירים ומפרקים.


מעכבי אנגיוגנזה

תרופות מסוג זה פועלות לעצירת התפתחות כלי דם בגידול הסרטני. כך נעצרת אספקת החמצן לגידול והוא מפסיק לגדול או מתכווץ.

בוואציזומאב -  Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.


אווסטין ניתנת בעירוי לווריד, בדרך כלל בשילוב עם כימותרפיה ולאחר מכן באופן בלעדי כטיפול אחזקה. ניתן לתת אותה במקרים מתאימים עם מעכבי PARP. תופעות לוואי של התרופה כוללות לחץ דם גבוה, עייפות, דימום, ספירת תאי דם לבנים נמוכה, כאבי ראש, פצעים בפה, אובדן תיאבון ושלשולים.


מעכבי NTRK

בפחות מ-0.5% מן המקרים של סרטן השחלות יש מוטציה מסוג NTRK שגורמת לייצור מוגבר של חלבון מסוג טירוזין קינאז, שמעודד שגשוג תאים. ישנן תרופות מכוונות מטרה ממשפחת חוסמי NTRK אשר חוסמות את פעולתו של חלבון זה ובכך מעכבות את צמיחת הגידול.

לרוטרקטיניב - Larotrectinib (ויטראקבי® - ®Vitrakvi)*

אנטרקטיניב - Entrectinib (רוזליטרק® - ®Rozlytrek)*


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.


התרופות להלן ניתנות דרך הפה בצורת כמוסות או תמיסה נוזלית. תופעות לוואי אפשריות כוללות סחרחורת, עייפות, בחילות, הקאות, עצירות, עלייה במשקל ושלשולים.





 

אימונותרפיה

כחלק ממנגנון ההתפתחות של מחלת הסרטן, תאי הגידול מפתחים מנגנוני התחמקות ממערכת החיסון. אימונותרפיה הוא שם כולל לתרופות העוקפות את מנגנוני ההתחמקות הללו של תאי הסרטן, ובכך מאפשרות למערכת החיסון של הגוף לפעול נגד תאי הגידול ולחסל אותם.

למידע נוסף בנושא טיפולי 'אימונותרפיה'.

ניתן לקבל חוברת מודפסת בנושא זה, ללא תשלום, בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.


מעכבי PD-1

תרופות ממשפחה זו מורכבות מנוגדן אשר קשור בשרשרת התגובות של מערכת החיסון. פעילות התרופה מאפשרת למערכת החיסון לזהות את תאי הסרטן ולפעול נגדם לזמן ממושך יותר. בעזרת התרופה ניתן לכווץ גידולים מסוימים או להאט את צמיחתם.

פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*

התרופה ניתנת בעירוי תוך ורידי. תופעות הלוואי של קיטרודה יכולות לכלול עייפות, שיעול, בחילות, גירוד, פריחה בעור, אובדן תיאבון, עצירות, כאבי פרקים ושלשולים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.





 

חזרה של סרטן שחלה

חזרה של הסרטן, נקראת גם "הישנות המחלה", יכולה להיות מקומית (באותו מקום בו הופיע הגידול הסרטני לראשונה או בסמוך לו) או רחוקה (באיברים כמו הריאות או העצמות). סרטן שחלות אפיתליאלי במצב מתקדם, למשל, חוזר לעיתים קרובות חודשים או שנים לאחר הטיפול הראשוני.

לעיתים מומלץ לאישה שאובחנה עם סרטן שחלות חוזר לעבור ניתוח נוסף, אך ברוב המקרים הטיפול הוא בכימותרפיה. בחירת סוג הטיפול תלויה באילו תרופות השתמשו בפעם הראשונה ועד כמה הן היו יעילות. ככל שעבר זמן רב יותר עד לחזרת המחלה לאחר הטיפול, כך גדל הסיכוי שטיפול כימי נוסף ישפיע על תאי הגידול.





 

הטיפול בסוגים שכיחים פחות של סרטן השחלה

גידולים בתאי נבט

ככלל, נשים שחלו בגידולי תאי נבט ממאירים יקבלו את אותו טיפול שנעשה לפי שלבי סרטן האפיתל. רוב הנשים עם סרטן תאי נבט יטופלו בכימותרפיה משולבת למשך שלושה מחזורים לפחות.

הטיפול בגידולים בתאי נבט השתפר, וכיום ניתן לרפא לחלוטין את רוב הנשים.


סרטן שחלות של תאי סטרומה

כל גידולי הסטרומה בשלב 1 מטופלים בניתוח להסרת השחלה עם הגידול. רוב הנשים עם גידולים בשלב 1 אינן נזקקות לטיפול נוסף. במקרה של גידול בשלב מתקדם יותר, הסיכון להישנות גבוה, וייתכן שיהיה צורך גם בתוספת כימותרפיה. בשלבים 2, 3, 4 הטיפול הוא ניתוח ולאחריו טיפול כימי או הורמונלי. לעיתים נדירות ייתכן כי תידרש תוספת של טיפולי קרינה.





 

טיפול תומך (פליאטיבי)

טיפול תומך (או טיפול פליאטיבי) הוא טיפול שניתן לאורך כל שלבי הטיפול האונקולוגי במטרה לסייע בהתמודדות עם המחלה, התסמינים שלה ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים. הטיפול התומך מסייע בשמירה על איכות החיים של החולה ובהקלת תסמינים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות והקאות, עצירות, שלשולים ועוד. בנוסף, הטיפול התומך נותן מענה לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של החולה ובני משפחתו, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי. ישנם אנשי צוות נוספים בבתי החולים שיכולים לסייע בתחומים כגון תזונה, פיזיותרפיה ומתן שירותים סוציאליים שונים.

כדאי לדעת שהטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הכימי, הקרינתי או הטיפול הממוקד. גם אם הוחלט שלא לקבל טיפול לגידול עצמו, או במצב שמוצו אפשרויות הטיפול בסרטן, חשוב להמשיך לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים.

במצבים מתקדמים של המחלה הטיפול התומך יכול להתאים גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם במסגרת הוספיס וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס. הטיפול כולל את כל ההיבטים של צורכי המטופל והמשפחה: היבטים פיזיים (שיכוך כאבים וכו'), פסיכולוגיים ורגשיים.


 

רפואה משלימה ומשולבת

המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים ומטופלות בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים ועם רופאים מומחים ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

למידע נוסף:


ניתן לקבל חוברת מודפסת בנושא רפואה משלימה (אינטגרטיבית), ללא תשלום, בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.






מעקב

לאחר השלמת הטיפול יש להמשיך להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא או הרופאה על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין פגישות המעקב הבחנת בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח על כך לצוות הרפואי או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.

בדיקות של סמני סרטן, כגוןCA125 , עשויות לגלות הישנות של סרטן השחלה, אך לרוב הרופאים אינם מייעצים לעבור בדיקה זו כחלק מהמעקב. מחקרים מראים כי המתנה להתפתחות תסמינים לפני תחילת הטיפול, יעילה באותה מידה כמו טיפול מוקדם המבוסס על ממצאי בדיקת .CA125 המשמעות הנוספת של הימנעות מטיפול בשלב מוקדם היא דחיית תופעות הלוואי הנובעות מהטיפולים. עם זאת, במקרים מסוימים יש יתרונות לגילוי מוקדם של חזרת המחלה.

באתר האגודה למלחמה בסרטן יש פורומים בנושאים שונים, וניתן להפנות בהם שאלות ולקבל ייעוץ רפואי ומקצועי.






מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת.

מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.

מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.


למידע נוסף על שלבי המחקר הקליני ועל השתתפות במחקר קליני, ראו כאן

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע.

במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il






התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך האבחון של מחלת הסרטן מלווה, ברוב המקרים, בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה, פחד וחשש. כשהאבחנה מתבררת, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון וממפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, מסוג המחלה ומהיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור שגם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה, בדומה לבן או בת המשפחה שאובחנו בסרטן.

מחקרים מראים שרוב החולים מתמודדים עם המחלה היטב בעזרת חוסן אישי ובסיועה של סביבה תומכת. תגובות רגשיות קיצוניות ומתמשכות מופיעות רק אצל מעט מהחולים. ואולם, נמצא שיש חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים ורצוי לשוחח עליהם עם בני המשפחה, עם חברים או עם קרובים. על סמך הניסיון הקליני והידע שנצבר, יכול גם הצוות המטפל בבית החולים להיות לעזר רב, כל אחד בתחום התמחותו.

לאגודה למלחמה בסרטן מדריך למלווים, לבני משפחה ולחברים התומכים בחולה סרטן 'לדבר, להקשיב, להבין'.


תמיכה נפשית

אם את זקוקה לעצה או נתקלת בקושי רגשי, תוכלי ליצור קשר עם עובדת סוציאלית במחלקה בה את מטופלת בבית החולים או בקהילה. לעיתים כדאי לשוחח עם גורם שאינו מעורב ישירות בהליך הרפואי שלך.

מוקד 'טלתמיכה'®, טל. 1-800-200-444 - האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מוקד תמיכה טלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך סיוע, תמיכה ומידע נרחב לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם. למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה בטל. 03-5721678




 

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך מידע ותמיכה (ללא תשלום) לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם:

  • 'טלמידע'® – מוקד טלפוני בעברית (1-800-599-995), בערבית (1-800-36-36-55) וברוסית (1-800-34-33-44).
  • שירותי מידע מתקדמים: 03-5721608 או info@cancer.org.il
  • 'טלתמיכה'® – מוקד תמיכה נפשית ראשונית: 1-800-200-444
  • פורומים לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם: מיטב המומחים מספקים מידע נרחב ומהימן באתר האגודה: לחצי כאן.
  • לקבלת חוברת מודפסת בנושאים שונים אפשר לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או במייל: telemeyda@cancer.org.il

 

הסיכוי שבסיכון - בירור נטיה גנטית לסרטן שד ושחלה
קרא עוד
ייעוץ מקצועי:
פרופ' טליה לוי, מומחית גינקולוגיה ומיילדות וגינקולוגיה-אונקולוגית, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית ,המרכז הרפואי וולפסון, חולון
ספטמבר 2024
מידע מפורט על התרופות המוזכרות כאן ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה שלך בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.