לתרומה
חפש
מידע לחולים
תרופות וטיפולים

תבנתפוספ-תבן - Tebentafusp-tebn (קימטראק ® - ®Kimmtrak)*

עוד בנושא
מידע לחולים
מוקדי מידע ותמיכה
מעון צ'ארלס קלור
פורומים מקצועיים
תרופות וטיפולים
תרופות וטיפולים במחלת הסרטן
תרופות וטכנולוגיות לטיפול במחלת הסרטן
רשימת התרופות והטכנולוגיות שנכנסו לסל הבריאות
בתי מרקחת המוכרים תרופות בהנחה -כתב העדר אחריות
הטיפול הניתוחי (כירורגי)
תרופות וטיפול כימותרפי
טיפול קרינתי (רדיותרפיה)
תרופות וטיפול הורמונלי
טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)
אימונותרפיה
מרפאות עור לחולי סרטן
טיפולי סרטן והסיכון לפגיעה לבבית
קנאביס רפואי לחולי סרטן
טיפול בתא לחץ לנזקי קרינה
טיפול פוטו דינמי
סטרואידים
גורמי גדילה המטופוייטיים
כאב והטיפול בו
רפואה משלימה וסרטן
תזונה לחולה סרטן
השתלת תאי גזע ומח עצם
שירות ייעוץ בנושא טיפול תומך וסוף החיים
טיפול תרופתי לגמילה מעישון
קבוצות ומרכזי תמיכה
מחקרים קליניים בישראל
התמודדות ושיקום
פעילויות למחלימי סרטן
זכויות חולי הסרטן
ארועים וימי עיון
סקירת מאמרים
סיפורי התמודדות
חיים עם סטומה
שירות ייעוץ בנושא טיפול תומך וסוף החיים
אתר 'כמוני'
אתרים נוספים
גנטיקה וסרטן

דף מידע זה מתאר את התרופה קימטראק , את אופן נטילתה ואת תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהשימוש בה. מומלץ לעיין בדף המידע יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן העוסקת במחלתך, הכוללת מידע ועצות נוספים, וכן בעלון לצרכן של התרופה. כמו כן, ייתכן שהתרופה תוצע לך במסגרת מחקרים קליניים הבדוקים את יעילות הטיפול במחלתך.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.

**המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.


מהי התרופה וכיצד היא פועלת?

התרופה נקשרת לחלבון אשר מוצג על פני שטח תאי הגידול שבענבית העין באמצעות אנטיגן לויקוציטי אנושי מסוג HLA-A*02:01. בעקבות הקישור חל שפעול של תאי מערכת החיסון מסוג T והם משחררים חומרים נוגדי דלקת (ציטוקינים) וחלבונים ציטוליטיים הגורמים למות של תאי הגידול.


רישום התרופה בסל שירותי הבריאות בישראל

סל שירותי הבריאות מכיל רשימה מוגדרת של בדיקות, תרופות, תכשירים וטיפולים שחברי קופת החולים זכאים לקבל מהקופה שלהם, מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן אחת לשנה.

לצד כל תרופה או טיפול בסל רשומים התנאים והמגבלות לקבלתו במסגרת הסל (אוכלוסיית יעד, סוג מחלה, שלב המחלה, סוג ומספר קווי טיפול קודמים ופרמטרים קליניים נוספים). תנאים ומגבלות אלה נקראים "התוויה".

התנאים והמגבלות המלאים מפורטים באתר כל הבריאות של משרד הבריאות, והם אלה המחייבים את הקופות במתן אישור לקבלת התרופה.

התרופה קימטראק רשומה בסל הבריאות לטיפול במלנומה גרורתית או בלתי נתיחה של רשתית העין אשר נמצאה חיובית ל HLA-A*02:01 (אנטיגן לויקוציטי אנושי מסוג מסויים).


אופן נטילת התרופה

התרופה ניתנת בעירוי תוך ורידי המוזלף במשך 15-20 דקות אחת לשבוע.

בשלושת השבועות הראשונים עולים בהדרגה במינון, תוך בחינת התגובה ותופעות הלוואי. המינון הטיפולי המקובל הוא 68mcg לשבוע.

בשל הסיכון לתגובה חריפה, שלושת המנות הראשונות ניתנות בבית החולים ולאחריהן יש להישאר להשגחה של לפחות 16 שעות. מהמנה הרביעית ואילך ניתן לקבל את הטיפול בכל מרכז רפואי ולהישאר להשגחה של 30 דקות בלבד.


תופעות לוואי אפשריות

בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר ותופעות ששכיחותן נמוכה יותר, במטרה לתת לך מידע מוקדם על תופעות אפשריות כתוצאה מהשימוש בתרופה.

דווח לצוות הרפואי על כל תופעת לוואי המדאיגה אותך, או שאינה מובאת בדף זה.

תגובתו של כל אדם לטיפול הניתן לו היא ייחודית. חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד אחרים חווים תופעות משמעותיות ומיעוטם חווים תופעות מסכנות חיים. במהלך הטיפול, תיפגש בקביעות עם הרופא המטפל שיעקוב אחר השפעות הטיפול.

הרופא שלך יכול לרשום לך תרופות לטיפול בחלק מתופעות הלוואי. הקפד על נטילת התרופות על פי ההנחיות, על מנת להפיק מהן את התועלת המירבית. הצוות המטפל בך יוכל לייעץ לך על דרכים נוספות להקלה על תופעות הלוואי. לאחר סיום הטיפול יחול שיפור בתופעות הלוואי.

תופעות לוואי המחייבות פנייה לטיפול רפואי מיידי

תסמונת שחרור ציטוקינים (Cytokine Release Syndrome/CRS)
לאחר קבלת קימטראק יש פעילות מוגברת של מערכת החיסון, המלווה בשחרור חלבונים רבים מסוג ציטוקינים - דבר העלול לגרום לתגובה דלקתית בגוף הנקראת תסמונת שחרור ציטוקינים. בשעות שלאחר קבלת המנות הראשונות הצוות ינטר את מצבך הרפואי ויטפל בתסמינים המתפתחים עפ"י אופיים. בהמשך יורד הסיכון להתפתחות תסמונת זו, ועימו משך ההשגחה. עם זאת, עליך להיות עירני ולדווח באופן מיידי לצוות הרפואי במידה ואתה חש באחד התסמינים האופייניים.
סימני התסמונת כוללים:
חום גבוה, לחץ דם נמוך באופן חריג, קצב פעימות לב מהיר או בלתי סדיר, עייפות קיצונית, חולשה, צפצופים או קשיי נשימה , הקאות, כאב ראש, העדר חמצן וצמרמורות.

תגובות עוריות חריפות
במקרים מסויימים התרופה עלולה לגרום לפריחה, לגרד ואף לבצקת עורית ברמות שונות של חומרה אשר מופיעים לרוב ביום שלאחר הטיפול אולם יכולים להופיע גם שבועות אחריו. יש לדווח לצוות הרפואי על כל שינוי במצב העור. מרבית המקרים יעברו מעצמם או יטופלו בכדורים אנטיהיסטמיניים או במשחות סטרואידליות אך המקרים הקשים ידרשו הפסקה זמנית של הטיפול. 


תופעות לוואי שכיחות

השפעה זמנית על תפקודי כבד בחלק מהמקרים, הטיפול בתרופה עלול להשפיע באופן זמני על תפקודי כבד. ברוב המקרים לא תחוש בתסמינים כלשהם אך תפקודי הכבד שלך ייבדקו בבדיקות דם שגרתיות.


נפיחות ובצקת (אֶדֶמָה) בפנים ובגפיים

התרופה עלולה לגרום לנפיחות בפנים ובגפיים, תסמין זה יכול להיות סימן לבעיות אחרות, ולכן עליך לדווח לצוות הרפואי על כל נפיחות חריגה לשם הערכה נוספת.


תשישות ועייפות

בחלק מהמקרים התרופה עלולה לגרום לתסמינים של חולשה, עייפות ונמנום. במידה והתסמינים מפריעים לתפקוד ניתן להתייעץ עם הרופא על דרכים להתמודדות עימם.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לאתר. 


בחילות והקאות

תסמינים אלו עלולים להתחיל מיד לאחר הטיפול ומספר ימים לאחריו אולם קיימות כיום תרופות יעילות להתמודדות עימם. אם, חרף הטיפול, לא ניתן לשלוט בבחילה או שהיא נמשכת, דווח על כך לרופא שלך והוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות שיתכן כי יהיו יעילות יותר.


להלן מספר המלצות להפחתה או מניעה של בחילות ו/או הקאות:

  • המנע ממאכלים שעלולים להחמיר את התסמינים, כמו מאכלים שומניים, חריפים או חומציים (לימונים, עגבניות, תפוזים).
  • נסה לאכול ארוחות קטנות כל כמה שעות וללעוס היטב, ולצרוך מזונות קרים או בטמפרטורת החדר.
  • נסה להשתמש בכדורים נוגדי צרבת, לאכול קרקרים או טוסט, לשתות משקה עם נענע או ג'ינג'ר אייל, ולהשתמש בשורש ג'ינג'ר טרי טחון במזון, או בג'ינג'ר מסוכר.
  • היעזר בגישות טיפוליות שאינן תרופתיות המגבירות את מידת השקט הנפשי, כגון דיקור או דמיון מודרך.


שלשולים

ניתן להתמודד עם תופעה זו ביעילות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. אם התופעה מתמשכת או מחמירה, פנה לרופא המטפל בך. חשוב מאד להקפיד על שתייה מרובה כל עוד אתה סובל משלשולים.


תגובה עורית

התרופה עלולה לגרום לעור הגוף והפנים להפוך ליבש ומגורה. ניתן להתמוחדד עם תופעה זו באמצעות רחצה בסבון עדין, המנעות מחומרים מגרים או מייבשים ומריחה תכופה של תכשירי לחות שונים. כמו כן, ניתן לבקש מהצוות הרפואי משחות או קרמים להתמודדות עם התופעה.


חום גבוה

דווח לצוות הרפואי אם חלה עליה בחום הגוף מעל 38°C.


כאבי מפרקים

במהלך הטיפול ייתכן שתחווה כאבי מפרקים אשר ברובם ניתנים לטיפול באמצעות תרופות לשיכוך כאבים, אמבטיות חמות ומנוחה, באם היא נדרשת. חשוב לדווח לרופא שלך אם הכאב אינו חולף.


כאבי ראש

ניתן לטפל ביעילות בתופעה זו באמצעות טיפול תרופתי. אם אתה חווה כאבי ראש - פנה לרופא המטפל בך.


כאבי בטן

חלק מהמטופלים חווים אי-נוחות בבטן בזמן הטיפול. אם הכאבים אינם חולפים או מחמירים, הרופא יכול לרשום לך תרופות להקלה על התופעה.


שינויים בלחץ הדם

התרופה עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם, המיוחד בשבועות הראשונים לטיפול. לחץ הדם שלך ייבדק בקביעות, ובמידת הצורך, יינתן לך טיפול תרופתי מתאים.


ירידה בספירות הדם

הטיפול עלול לגרום לירידה בספירות הכדוריות הלבנות בדם (לויקופניה או ניוטרופניה) שיש להם תפקיד חשוב מאוד כנגד זיהומים. כתוצאה מכך עלול לעלות הסיכון לזיהומים.

חשוב ליידע את הצוות הרפואי אם מופיע אחד מהתסמינים הבאים:

  • עליה בחום הגוף מעל 380C.
  • הרעה פתאומית בהרגשה הכללית, גם אם חום הגוף תקין.
  • אם אתה סובל מתסמינים העלולים להעיד על זיהום, כגון: כאבי גרון, כאבי שרירים, צמרמורת, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, או תכיפות במתן השתן.


חבורות או דימומים (טרומבוציטופניה)

השימוש בתרופה עלול להפחית את ייצור טסיות הדם, המסייעות ביצירת קרישת הדם ומניעת דימומים או פציעה. מספר הטסיות בדמך יבדקו באופן קבוע לפני ובמהלך הטיפול ובמקרים מסוימים ייתכן ותצטרך לקבל עירוי טסיות. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות, פריחה על העור או שטפי דם בידיים או ברגליים  – דווח לרופא המטפל.            

המלצות למניעת פציעות ודימומים:

  • הימנע משימוש בסכין גילוח (ניתן להשתמש במכשיר גילוח חשמלי)
  • הימנע מפעילויות (ספורט, גינון וכו') העלולות לגרום לפציעות או דימומים
  • הימנע מנטילת תרופות המשתייכות לקבוצת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) כגון אספירין ואדוויל, המגבירות את הסיכון לדימומים. התייעץ עם הצוות הרפואי על תרופות שאינן מגבירות סיכון זה.
  • צחצח את השיניים במברשת שיניים רכה, והימנע משימוש בחוט דנטלי וקיסמים.


שינוי בערכים הנמדדים בדם

במהלך הטיפול בתרופה ייערכו לך בדיקות דם בקביעות כדי לעקוב אחר מצבך הכללי ורמות רכיבים החיוניים בדם, לרבות רמות הסוכר, האלקטרוליטים והמינרלים. במרבית המקרים ניתן לאתר תופעה זו בבדיקות דם עוד בטרם תחוש בתסמינים כלשהם.


חיוורון ואנמיה (חוסר דם)

תרופה עלולה לגרום לירידה ברמת כדוריות הדם האדומות (אנמיה). כדוריות הדם האדומות מכילות המוגלובין, המוביל חמצן בגוף, וכשרמתן נמוכה - פחות חמצן מגיע אל התאים. מצב זה עלול לגרום לך לקוצר נשימה ולחיוורון. יש לדווח לצוות הרפואי על הופעת תסמינים אלה. ייתכן שתחוש דכדוך ועייפות כאשר ספירת הדם נמוכה, אך אלה יחלפו והרגשתך תשתפר כשרמת כדוריות הדם תעלה. רמות כדוריות הדם עשויות לעלות ולרדת לסירוגין במהלך הטיפול, ולגרום לשינויים הן במצב הרוח והן במצבך הגופני. במהלך הטיפול יבוצעו בדיקות דם שגרתיות בכדי לעקוב אחר מצבך הכללי ורמות הרכיבים החיוניים בדם.


מידע חשוב נוסף

  • הגעה לבית החולים - אם עליך להגיע לטיפול בבית החולים, ללא קשר למחלת הסרטן – ידע את הצוות הרפואי על הטיפול אותו אתה מקבל.

  • מניעת הריון – התרופה עלולה לפגוע בעובר ועל כן יש לשלול הריון טרם הטיפול, להשתמש באמצעי מניעה יעיל במהלך הטיפול בתרופה  ועד שבוע ממתן המנה האחרונה ולדווח לרופא באופן מיידי על כניסה להריון במהלך הטיפול.

  • הנקה: יש להימנע מהנקה בזמן הטיפול בתרופה ולפחות שבוע ממתן המנה אחרונה, היות וקיימת אפשרות שהיא עוברת לחלב האם.

מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
מידע נוסף בנושא

פורום רפואה משלימהתרופות וטיפולים במחלת הסרטן 

תודתנו נתונה ל:
אילת לוי, רוקחת אחראית, שירותי בריאות כללית, על כתיבת המידע;

פרופ' גל מרקל, מנהל מכון אלה למלבאום לאימונו-אונקולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, על הארותיו והערותיו.

עלה לאתר: ספטמבר 2023
המידע אודות התרופות הניתן על ידי האגודה למלחמה בסרטן הוא לידיעה כללית בלבד ואינו משמש כהמלצות טיפוליות או כבסיס להמלצות טיפוליות. אין לראות בו תחליף להיוועצות אישית וטיפול על ידי הצוות הרפואי, או לעלון לצרכן. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.