האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על יום הסרטן הבינלאומי, אשר יצוין בישראל ובעולם ביום שני, ה - 4 בפברואר 2019. לקראת יום זה חושפים האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן בקרב צעירים בישראל, נכון לפברואר 2019. בשל מורכבות האיסוף, המידע המעודכן ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לנתוני 2015. מהנתונים עולה כי חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי (HPV), ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל. כמו כן חשפו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את נתוני התחלואה והתמותה המעודכנים בישראל, מהם עולה כי נצפתה ירידה מובהקת של מקרי סרטן חדשים בגברים יהודים וערבים, קיימת מגמת יציבות של תחלואה בקרב נשים יהודיות ועליה בקרב נשים ערביות וכן מגמת ירידה בתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסייה.
יום הסרטן הבינלאומי מצוין בכל שנה בתאריך זה במטרה לאחד את העולם סביב קידום המאבק במחלות הסרטן, בדרך חיובית ומעוררת השראה.
תחת הכותרת "צור עתיד ללא סרטן, כעת הזמן לפעול" (The time to act is now. Create a future without cancer) מודגשים המסרים שנבחרו לשנת 2019 במטרה להניע אנשים לפעולה מידית, על מנת להפחית את נטל התחלואה והתמותה הגלובלית ממחלות הסרטן.
מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC) עולה כי ניתן למנוע יותר משליש ממקרי הסרטן. שליש נוסף ממספר המקרים ניתן לרפא אם התגלו מוקדם וטופלו כראוי. על ידי יישום אסטרטגיות, השקעה במשאבים בתחום המניעה, הגילוי המוקדם והטיפול, ניתן להציל עד 3.7 מיליוני בני אדם בעולם ממוות מסרטן מדי שנה. עוד עולה מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי כי נכון להיום כ-9.6 מיליוני בני אדם מתים בעולם מסרטן מדי שנה. סרטן הוא גורם המוות השני ברחבי העולם. העלות הכלכלית השנתית הכוללת של הטיפול במחלת הסרטן בעולם נאמדת ב-1.66 טריליון דולר.
האגודה למלחמה בסרטן, הפועלת בישראל מאז הקמתה לפני 67 שנים לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים, מצטרפת למאמץ הבינלאומי באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית בישראל.
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "יותר משליש ממחלות הסרטן ניתנות למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון, הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת, תזונה בריאה ומאוזנת ושמירה על משקל גוף תקין. יחד עם ההיענות לבדיקות הסריקה לגילוי מוקדם וקבלת החיסונים המומלצים, ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל בכ-50%".
מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן הוסיפה כי: "ישראל נמצאת במקום ה – 90 בעולם בתמותה מסרטן למרות התחלואה הגבוהה יחסית במקום ה – 50 בעולם וזאת בזכות המודעות הציבורית הגבוהה שהנחילה האגודה בנושא חשיבות דרכי המניעה והאיבחון המוקדם וכן בזכות השיפור הדרמטי באמצעי הטיפול והריפוי"
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי: "אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להיארעות סרטן (מספר המקרים החדשים לשנה) הוא גיל. הסיכון למחלה עולה מאוד במקביל לעלייה בגיל, ולכן המחלה שכיחה יותר בגיל המבוגר, אבל נדירה יחסית בקרב צעירים. גורמי הסיכון לסרטן בקרב צעירים ברובם אינם ידועים. מדובר במחלה שנובעת מסדרת תשניות (מוטציות) בחומר הגנטי התאי, אשר מובילות בסופו של דבר לאובדן הבקרה על חלוקת תאים. בעוד שבמבוגרים התשניות מתהוות לאורך החיים, בצעירים שכיחות תשניות מולדות. בנוסף, גם חשיפה לגורמי סיכון ידועים לסרטן תורמת להיארעות סרטן בצעירים בישראל, כדוגמת קרינה מייננת, על סגולית ממקור קרני השמש או מיטות שיזוף וכן קרינה אבחנתית וטיפולית, או גורמים זיהומיים כמו נגיף הפפילומה האנושי (HPV) או נגיף האיידס (HIV) השמנה ועישון".
פרופ' קינן בוקר הוסיפה כי: "בשנת 2016 אובחנו בקרב תושבי ישראל 30,569 מקרים של גידולים המחייבים דיווח לרישום הסרטן. סוגי הסרטן העיקריים, האחראים ליותר מ-50% מכלל מקרי התחלואה בגברים בישראל, הם סרטן הערמונית, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן כיס השתן. בשנת 2016 נפטרו מסרטן 11,077 תושבים בישראל, סוגי הסרטן העיקריים האחראים לעיקר התמותה מהמחלה בישראל הם סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הלבלב, סרטן הערמונית וסרטן כיס השתן".
בצעירים נצפים סוגי סרטן אופייניים, בהם סרטן השד (בנשים), לימפומה (הודג'קין ושאינה הודג'קין), מלנומה, סרקומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלה, סרטן בלוטת התריס, סרטן האשך, סרטן המעי הגס והחלחולת, לוקמיה וגידולים במוח או במערכת העצבים המרכזית.
דיווחים ממדינות מסוימות, למשל אנגליה, מעידים על עלייה בשיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של סרטן במבוגרים צעירים.
פרופ' ליטל קינן בוקר וד"ר ברברה סילברמן מהרישום הלאומי לסרטן, במשרד הבריאות, בדקו את המצב בישראל בשנים 2015-1990 בהתייחס לגידולים חודרניים (invasive tumors), והתמקדו בקבוצת הגיל 44-0, אותה חילקו לשתי תתי-קבוצות: ילדים ומתבגרים (גיל 19-0) ומבוגרים צעירים (גיל 44-20). העיבודים נעשו בדרך כלל לחוד ביהודים ובערבים. המגמות בזמן נבחנו באמצעות תוכנת Joinpoint, שמזהה שינוי בהיארעות בנקודות זמן מסוימות ומאפשרת לחשב את מובהקות השינוי.
לסיכום: בדומה לארצות הברית ולחלק ממדינות אירופה, לא נראה כי בין השנים 2015-1990 נצפה שינוי דרסטי בסיכון לסרטן בקרב מבוגרים צעירים בישראל, אם כי חשוב לצמצם ככל האפשר את החשיפה שלהם לגורמי הסיכון הידועים כמו עישון, השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי (HPV).
לחצו כאן לקריאת דוח הצעירים המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות.
בישראל אובחנו בשנת 2016 כ-30,000 תושבים עם מחלה המחייבת דיווח לרישום הסרטן הלאומי, מהם כ-27,000 עם סרטן חודרני בגברים הייתה האבחנה השכיחה ביותר סרטן הערמונית (יהודים) וסרטן הריאה (ערבים). בנשים היה סרטן השד השכיח ביותר (יהודיות וערביות).התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב בשנת 2019 לגבי היארעות סרטן בגברים (סרטן הערמונית) ובנשים (סרטן השד).
מבחינת שיעור ההיארעות (הסיכון האישי לסרטן), ביהודים השיעור היה גבוה יותר בנשים בהשוואה לגברים; בערבים השיעור היה דומה בין המינים; וב"אחרים" השיעור היה גבוה בגברים בהשוואה לנשים.בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018) שיעור היארעות הסרטן בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בעולם, אך ישראל נמצאת במקום 50 (האחרון) בין 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם.
בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן: ביהודים מאז 2007; בערבים מאז 2005. בנשים יהודיות המגמה יציבה ואילו בנשים ערביות נצפתה עלייה בקצב משתנה לאורך כל התקופה 1990-2016.גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בהיארעות סרטן בקרב גברים (מאז 2005), ויציבות בקרב נשים (מאז 2005).
בתום שנת 2015 חיו בישראל כ-90,000 תושבים אשר אובחנו עם המחלה בין השנים 2012-2016.
בשנת 2016 נפטרו בישראל כ-11,000 אנשים מסרטן חודרני. בגברים הייתה סיבת המוות השכיחה סרטן הריאה (יהודים וערבים) ובנשים, סרטן השד (יהודיות וערביות).התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב לשנת 2019 לגבי גברים אבל לא לגבי נשים (באמריקניות הסרטן השכיח ביותר כגורם תמותה הוא סרטן הריאה).* מגמות התמותה מסרטן הן בירידה בכל קבוצות האוכלוסייה, כולל גברים ערבים.* גם בארה"ב נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בגברים ובנשים.
מבחינת שיעורי התמותה מסרטן, בגברים משלושת קבוצות האוכלוסייה (יהודים, ערבים, אחרים) שיעורי התמותה גבוהים יותר בהשוואה לנשים.
* בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018), שיעור התמותה מסרטן בישראל הוא במקום ה-90 בעולם, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית, מקום 50 בעולם.
לחצו כאן לקריאת דוח התחלואה והתמותה המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות.
סקר ישראלי חדש שנערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבינלאומי באמצעות מכון המחקר IPSOS (איפסוס), אשר כלל מגוון שאלות בנושא טיפול אלטרנטיבי, העלה מסקנות דומות למדי למחקר זהה שנערך בארצות הברית.
המחקר בארצות הברית נערך על ידי האיגוד האונקולוגי האמריקני (ASCO) בקרב 4,887 נשאלים ובוצע על ידי מכון המחקר The Harris Poll.
הסקר הישראלי נערך בקרב 509 נשים וגברים בגיל 18 ומעלה במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הדוברת עברית בישראל.
כ-37% מהישראלים וכ-39% מהאמריקאים (4 מתוך 10) מאמינים שניתן לרפא את מחלת הסרטן על ידי טיפול אלטרנטיבי בלבד, במקום הטיפול הסטנדרטי המקובל. למשל על ידי דיאטה, ויטמינים, טיפול בחמצן וכדומה. יתר על כן, 22% מבין הנשאלים שהיו חולי סרטן או מחלימים ו-38% מבין קרובי המשפחה של חולי סרטן האמינו שטיפול אלטרנטיבי בלבד יכול לרפא.
הסקר גם הראה שבקרב אנשים צעירים בגילים 37-18 – 47% סברו כך, ו-44% בקרב הנשאלים בני 85-53.
מאידך, על פי מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (JNCI - Journal of the National Cancer Institute), שיעור התמותה בחולים שבחרו לקבל טיפול אלטרנטיבי בלבד, גבוה פי 2.5 יותר משיעור התמותה בחולים שקיבלו טיפול מקובל. בנוסף, 73% מהאמריקאים סבורים שאין להקשות על חולי סרטן לקבל אופיואידים (משככי כאבים במרשם רופא): לדעתם, חולי סרטן רבים סובלים מכאב, ונזקקים לאופיואידים ואין להקשות עליהם בקבלתם, למרות "מגפת שימוש היתר" בתרופות אלה בארצות הברית.
81% מהישראלים ציינו כי התועלת בשימוש במשככי כאבים בינוניים עד חזקים (כגון אופיואידים), לחולי סרטן, עולה על הסיכון בהתמכרות לתרופות אלה.
83% מהאמריקאים בסקר תמכו בהתרת השימוש בקנאביס רפואי לחולי סרטן. אך 48% מאלו שהיו חולי סרטן והשתמשו בקנאביס בשנה האחרונה, נתקלו בקשיים בהשגתו, ו-58% מהחולים או המחלימים היו מעוניינים ביותר מידע ביחס ליתרונות הקנאביס הרפואי להקלת התסמינים של הטיפולים השונים והמחלה עצמה. 69% מהישראלים אמרו כי הם תומכים בשימוש בקנאביס רפואי לחולי סרטן. 80% מהישראלים חולי הסרטן שהשתתפו בסקר, ציינו היו מרוצים לו היו זוכים לקבל יותר מידע ביחס ליתרונות ולחסרונות בשימוש בקנאביס רפואי כדי להקל על כאב, בחילות, או סימפטומים אחרים, כתוצאה מהטיפול במחלת הסרטן.
האגודה למלחמה בסרטן עולה בקמפיין דיגיטלי חדש לרגל יום הסרטן הבינלאומי 2019 בנושא הקשר בין אמונות תפלות וסרטן, במטרה להדגיש את העובדה שאורח חיים בריא יכול להפחית את הסיכון לחלות. הקמפיין הופק בהתנדבות על ידי משרד הפרסום גיתם BBDO והוא כולל שני סרטוני אנימציה הומוריסטיים אותם מובילה הסיסמה: "סרטן זה לא רק עניין של מזל, זה גם אורח חיים". הקמפיין, יעלה בערוצי הדיגיטל, בפייסבוק, וביוטיוב ובאינסטגרם, למשך מספר שבועות. הסרטונים מתמקדים בחשיבות ההימנעות מעישון, השמנת יתר, מחוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה ושתיית אלכוהול המהווים את עיקרי 12 הכללים של הקהילה האירופית למניעה ואבחון מוקדם של סרטן. לצפייה באחד הסרטונים לחצו כאן, לעיון מעמיק בכללים לחצו כאן.
קרדיטים לקמפיין: גיתם: מנכ"לית משותפת: קרן בכר, סמנכ"ל קריאיטיב: שרון רפאל, קופירייטר: ירמי ניר, ארטדיירקטורית: תמר דביר, סמנכ"לית הפקה: גלי שטרקמן, מפיקה: נוי קירילובסקי, סמנכ"ל לקוחות: יונתן רגב, סופרווייזרית: שרון דהן, תקציבאית: מאיה מושל, סמנכ"ל אסטרטגיה: גיא ויינגסט, פלנר: שימי גרינפלד. אנימטור ומאייר: יוסי מדר. קריין: אסף חלפון. בית סאונד: סאונדטרק. האגודה למלחמה בסרטן: אחראית מדיה: מאיה פלדבלום, מנהל תחום דיגיטל: זיו דוכן, יחסי ציבור: נאוה עינבר.
האגודה למלחמה בסרטן השקיעה במהלך העשור האחרון כ-10 מיליון שקלים במימון הפעלת רשת מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד' שהקימה, בהם פועלות ללא תשלום קבוצות תמיכה מגוונות לחולים ולבני משפחתם וכן סדנאות לחולים ולמחלימים בהדרכת אנשי מקצוע מתחום הפסיכואונקולוגיה, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים, מומחים לייעוץ מיני, דימוי גוף ופוריות.
מחקרים הוכיחו כי הצטרפות לקבוצות תמיכה ופעילויות גוף ונפש, כגון יוגה, משפרות את איכות החיים של החולים ומחזקות את תהליכי ההתמודדות בתהליך ההחלמה. רשת מרכזי 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן, מציעה תוכנית מגוונת ומזמינה כל משתתף לקחת חלק בפעילויות השונות על פי צרכיו, ללא כל תשלום. הפעילות מתאפשרת בזכות תרומות הציבור, עליהן מבוססת כל פעילות האגודה. למידע והצטרפות היכנסו לעמוד מרכזי התמיכה, באתר האגודה, בלחיצה כאן.
האגודה למלחמה בסרטן השקיעה במהלך השנים האחרונות עשרות מיליוני שקלים במימון הקמה ושדרוג של מרכזי טיפול בסרטן לילדים ומבוגרים ומרכזי שד בהם ניתן טיפול כוללני של צוות רב-תחומי. כך לדוגמה:
האגודה סייעה במימון הקמת יחידה חדשה לטיפול יום בילדים חולי סרטן ע"ש ארנה פייסט-אלזס ז"ל, בבית החולים החדש לילדים ע"ש רות רפפורט במרכז הרפואי רמב"ם. היחידה פועלת כחלק ממערך ההמטולוגיה-אונקולוגיה ילדים, בראשות פרופ' מרים בן-הרוש. האגודה השקיעה משאבים רבים בבנייה ובשיפוץ של מחלקות אונקולוגיות, כגון מרפאת מחלימים רב-תחומית ע"ש ד"ר ישראל (רולי) יובל במרכז דוידוף, המרכז הרפואי רבין-בילינסון.
כמו כן סייעה האגודה בבנייה של יחידה לטיפול יום ע"ש ברוך בן חיים הרשקוביץ ז"ל במרכז האונקולוגי החדש ע"ש יוסף פישמן, המרכז הרפואי רמב"ם. כחלק מפועלה למען שיפור איכות הטיפול הניתן לחולים, סייעה האגודה בהקמת היחידה, אבזורה והפעלתה במטרה לשדרג את הטיפול ולשפר את רווחת המטופלים תושבי חיפה והצפון.
בימים אלו פועלת האגודה לסייע במימון הקמת שתי יחידות במרכז הסרטן החדש שהוקם בסורוקה: יחידה למטופלי סרטן ריאות ויחידה לגינקו-אונקולוגיה ע"ש מרים שלזינגר ז"ל.
האגודה העניקה סיוע במימון הקמת מרכזי שד כוללניים במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהם ניתן טיפול מקצועי של צוות רב-תחומי תחת קורת גג אחת, במרכזו נמצאת המטופלת. בין המרכזים שהאגודה סייעה במימון הקמתם: המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, מרכז השד בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי לין בחיפה.
ניידת הממוגרפיה, שיזמה ורכשה האגודה למלחמה בסרטן, פועלת בפריפריה, על ידי צוות מקצועי של אסותא, האחראי לביצוע הבדיקות והפענוח. פעילות ניידת הממוגרפיה נועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה, החשובה לגילוי מוקדם של סרטן - בדיקה שבכוחה להציל חיים. מדובר בצמצום פערים שנדרש בין מגזרים שונים באוכלוסייה, וכן בין נשים המתגוררות בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות.
במהלך שנת 2018 הגיעה ניידת הממוגרפיה לכ-80 יישובים ברחבי הארץ והופעלה במשך 251 ימים, במהלכם בוצעו 19,010 בדיקות. ממוצע הבדיקות עומד על כ-75.7 ביום.
9,185 בדיקות, שהן 48.5% מסך כל הבדיקות, נערכו בשנת 2018 בקרב נשים מבוטחות כללית; 5,792 בדיקות, שהן 30.5% מסך כל הבדיקות, נערכו בקרב נשים מבוטחות מכבי; 2,863 בדיקות, שהן 15% מסך כל הבדיקות, נערכו בקרב נשים מבוטחות לאומית; ו-1,169 בדיקות, שהן 6% מסך כל הבדיקות, נערכו בקרב נשים מבוטחות מאוחדת.
צוות הניידת מורכב מנשים בלבד. הבדיקה הינה ללא תשלום וניתנת כחלק מסל הבריאות לנשים בגיל המתאים על פי תוכנית הממוגרפיה הפועלת בשיתוף כל קופות החולים.
הניידת הינה מרווחת ומאפשרת נוחות מלאה, ויש בה חדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה. ביצועיה נמצאים בפיקוח תוכנית בקרת איכות של משרד הבריאות, הפועלת בסיוע מימון מהאגודה למלחמה בסרטן. מאז תחילת פעילותה הצליחה הניידת לצמצם משמעותית את הפערים בין המגזרים השונים והנגישה את בדיקת הממוגרפיה לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולנשים המתגוררות בפריפריה. כבר ב-2011 צומצמו הפערים בין נשים יהודיות לערביות, ובמגזר החרדי שיעור הנבדקות נמצא במגמת עלייה אך עדיין נמוך בכ-10% מהממוצע הארצי. ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן ממשיכה לפעול באמצעות צוות מקצועי של אסותא, להנגשת האבחון המוקדם לנשים ומלווה בתוכנית הסברה שנתית במימון האגודה למלחמה בסרטן ובכך להוביל להפחתת התמותה מסרטן השד בישראל.
במחקר שבוצע בגרמניה ערכו חוקרים סקירת ספרות בנושא השמנת יתר בגיל צעיר והסיכון לתחלואה בחיים הבוגרים. החוקרים מציינים כי מאז שנת 1980 חלה עלייה משמעותית בהשמנה בקרב צעירים ברחבי העולם, ומשום שצעירים הסובלים מהשמנת יתר הופכים לרוב לבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, ההשלכות הן תחלואה מוגברת במחלות מטבוליות שונות (כגון סוכרת) מחלות לב ומחלות סרטן.
החוקרים מפרטים, על פי מחקרים שונים, כי השמנת יתר קשורה בסיכון מוגבר ל-12 מחלות סרטן, בהן גידולי ראש-צוואר, סרטן קיבה, מעי גס, לבלב, שד ועוד. ראיות מחקריות עכשוויות מצביעות על עלייה בסיכון לתחלואה בסרטן בשיעורים של 30%-10% לכל עלייה של 5 נקודות במדד ה-BMI. החוקרים מציינים עוד, כי מחקרים אחרונים מעידים על סיכון מוגבר בייחוד בקרב אלו אשר עלו למעלה מ-10 ק"ג במשקל בין גיל הנעורים לבגרות.
על מנת לצמצם את הסיכון, החוקרים מציינים את החשיבות של נקיטת פעולות התערבות ברמה האישית והקהילתית. ברמה האישית, החוקרים מתייחסים לשינויים התנהגותיים באורח החיים ולירידה במשקל. ברמה הקהילתית הם מציינים בין היתר את החשיבות של אספקת ארוחות מאוזנות והוספת שיעורי חינוך גופני במוסדות החינוך, וכן מיסוי על מזונות מתוקים ובעלי אחוז שומן גבוה, כדי לעודד הפחתת צריכה.
המחקר פורסם בכתב העת Metabolism Clinical and Experimental, דצמבר, 2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
במחקר מאוניברסיטת הרווארד ומכון מופיט (Mofitt) נבדק הקשר בין השמנה והשינויים החלים במדד מסת הגוף (BMI) בתקופות שונות בחיים ובין הסיכון לחלות בסרטן השחלות. לצורך כך, החוקרים אספו נתונים שונים אודות 113,526 נשים בגילים 55-25 שהשתתפו בשני מחקרים פרוספקטיביים גדולים וממושכים (32 שנות מעקב), ובהם תושאלו מדי שנתיים בין השאר על גילן, גובהן ומשקלן מגיל 10, סטטוס הווסת והתחלואה בסרטן השחלות. נתוני התחלואה אומתו מול הרישומים הרפואיים של הנשים ורישום הסרטן בארה"ב.
משקלול הנתונים עולה כי בנקודות זמן שונות במהלך החיים, כל עלייה של 5 יחידות BMI העלתה את הסיכון לסרטן השחלות: ב-17% בגיל 18, וב-6% מגיל 18 ומעלה. החוקרים מציינים כי הסיכון לסרטן השחלות עולה באופן משמעותי כאשר חלה עלייה במשקל בין הגילים 10 עד 18. כל עלייה של 5 יחידות BMI בגילים אלו, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השחלות ב-24%.
לסיכום, החוקרים מסיקים כי שינויים ב-BMI בגיל צעיר קשורים באופן משמעותי לסיכון לחלות בסרטן השחלות, לעומת שינויים שחלים בגיל מבוגר יותר. ההשערה בקרב החוקרים היא שעלייה ב-BMI בגיל צעיר יכולה לשקף את החשיפה במשך החיים להשמנה והשפעתה על התפתחות של שינויים ביולוגיים, העלולים לגרום להשפעה מצטברת על התפתחות סרטן. לדעת החוקרים, המחקר מוסיף ראיות התומכות בשמירת משקל תקין לשם הגנה מפני התפתחות סרטן שחלה. פורסם: Annals of Oncology, 21.12.2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
קישור לתקציר המאמר
(מתוך ריאיון שפורסם במהדורת 20 בנובמבר 2018 בכתב העת Oncology Times, עם Dr. Belle H. de Rooij, מהמרכז לחקר הפסיכולוגיה במחלות סומטיות באוניברסיטת טילבורג בהולנד, על מאמרה שפורסם בכתב העת Cancer בספטמבר 2018).
האם גישה חיובית או שלילית של חולה סרטן לגבי הפרוגנוזה שלו (סיכויי ההחלמה מהמחלה) יכולה להשפיע על תוצאות מחלתו?
מספר מחקרים מצאו בעבר קשר בין תפיסותיהם של חולים את מחלתם ובין איכות חייהם, ואף הישרדותם. לדבריה של ד"ר Rooij, החוקרת הראשית של מחקר חדש מהולנד: "בעידן בו ישנה התעניינות מוגברת בטיפול במחלימי סרטן, חשוב לשקול את היתרונות של תפיסות מציאותיות בקרב מחלימי סרטן את מחלתם, בהשוואה לתפיסותיהם החיוביות או השליליות לגבי הפרוגנוזה שלהם". ד"ר Rooij וחוקרים נוספים מאוניברסיטת טילבורג בהולנד אספו וניתחו נתונים מתוך סקר מבוסס-אוכלוסין בקרב 2,457 איש שאובחנו לפני חמש שנים ומעלה כחולי סרטן מסוגים שונים (מעי גס ופי הטבעת, ערמונית, רירית הרחם, שחלות ולימפומה שאינה הודג'קין), ואימתו את הנתונים הרפואיים מול רישום הסרטן בהולנד. המשתתפים תושאלו על תפיסתם את מחלת הסרטן, והרופאים סיווגו את התפיסות בהתאם לפרוגנוזה - מציאותית, אופטימית (פחות מאיימת מהפרוגנוזה) או פסימית (יותר מאיימת מהפרוגנוזה). הנתונים הראו כי תפיסה אופטימית של המחלה הייתה קשורה לא רק באיכות חיים טובה יותר, אלא גם בתוחלת חיים טובה יותר, אולי כי איכות החיים אפשרה היענות טובה יותר לטיפול.
מה מחדשים ממצאי המחקר?
ד"ר Rooij סבורה כי זהו המחקר הראשון הבוחן תפיסות על מחלה ביחס לחומרתה (הפרוגנוזה). מחקרים קודמים הראו כי תפיסות מועצמות ומאיימות יותר כלפי המחלה קשורות באיכות חיים ירודה יותר, תחלואה נפשית רבה יותר ותוחלת חיים קצרה יותר. עם זאת, היות שממצאי המחקר הנוכחי מראים כי חולים במחלה חמורה יותר נוטים לתפיסה מועצמת ומאיימת יותר, ניתן לייחס את הקשר בין תפיסת המחלה לתוצאותיה בעיקר על פי חומרת המחלה. לדבריה, המחקר מספק הוכחות לתועלת שיש לתפיסות מציאותיות ביחס לפרוגנוזה, בהשוואה לתפיסות אופטימיות או פסימיות יותר.
מהן ההשלכות המעשיות של המחקר?
לדברי ד"ר Rooij, הממצאים הראו כי תפיסות אופטימיות עשויות להיות יעילות יותר מתפיסות אחרות. לדעתה של Rooij, חשוב שהרופאים המטפלים יכירו בתפיסות הפסימיות בקרב מחלימי סרטן, מכיוון שהם עשויים להזדקק לתמיכה נוספת. בנוסף, חשוב שהחולים יפנו לקבלת עזרה כאשר תפיסתם את מחלתם פסימית יותר מהמצופה ביחס לפרוגנוזה.
מהו המסר החשוב ביותר?
ד"ר Rooij מדגישה כי חשוב שהרופאים המטפלים יהיו מודעים להשפעות המזיקות הפוטנציאליות של מסירת מידע אבחנתי ופרוגנוסטי, שכן הוא עלול להעצים תפיסות מאיימות כלפי המחלה. לפי ד"ר Rooij, על הרופאים לנטר בזהירות את תפיסות החולים בעת מסירת מידע זה. לטענתה, ייתכן שיהיה צורך בגיבוש גישות מותאמות אישית למניעת ההשפעות המזיקות הפוטנציאליות על תפיסות החולים כלפי מחלתם ואת ההשלכות הקשורות לכך.
במחקר שבוצע במדינות שונות באירופה (גרמניה, אנגליה, דנמרק, בלגיה ועוד)החוקרים בדקו את הקשר בין פעילות גופנית לסרטן הכבד. עד היום עדויות לגבי קשר שכזה לא היו חד-משמעיות.
במחקר השתתפו 467,336 איש, גברים ונשים בגילים 70-25, והוא היה חלק ממחקר אשר בדק את הקשר בין גורמים סביבתיים ואורח חיים ובין הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות כרוניות אחרות. בתחילת המחקר מילאו הנבדקים שאלונים מפורטים על אורח חיים והיסטוריה רפואית. הפעילות הגופנית השבועית חושבה על פי מספר השעות השבועיות שהצהירו הנבדקים כי הקדישו לביצוע פעילות גופנית מסוגים שונים, כגון שחייה או הליכה, וכן שוקללו עבודות בית או עבודה פיזית בזמן עבודה וכד'. הנבדקים סווגו לארבע קבוצות של רמת פעילות גופנית:
פעילות גופנית נמרצת הוגדרה בהתאם לעליית הדופק וההזעה, וחולקה לשלוש קטגוריות: לא בוצעה פעילות נמרצת כלל, בוצעו שעתיים או פחות, או בוצעו למעלה משעתיים של פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.
לאחר מעקב של כמעט 15 שנים, 275 אנשים אובחנו עם סרטן כבד (כולל סרטן כיס מרה).
על פי תוצאות המחקר, נבדקים אשר לא ביצעו פעילות גופנית (רמה 1) היו בסיכון גבוה ב- 50% לחלות בסרטן כבד, לעומת אילו אשר ביצעו פעילות גופנית (רמה 4). כמו כן, נבדקים אשר ביצעו פעילות גופנית נמרצת במשך יותר משעתיים בשבוע, נמצאו בסיכון מופחת ב-50% לחלות בסרטן כבד, לעומת אלו שלא ביצעו פעילות גופנית נמרצת כלל.
לסיכום: החוקרים מציינים כי המחקר מעיד על כך שביצוע פעילות גופנית יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הכבד. ממצאים אלו, מציינים החוקרים, אינם תלויים במשתנים אחרים, כגון גיל או מגדר, עישון, משקל גוף וצריכת אלכוהול.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Hepatology, במהדורת דצמבר 2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
קישור לתקציר המאמר באנגלית
מחקר עוקבה רחב היקף שבוצע בבית החולים ממוריאל סלואן-קטרינג בניו יורק, בדק את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ובין הפחתת הסיכון לתמותה מגורמים שונים בקרב מחלימים שחלו בסרטן בילדותם. מחלימים שחלו בסרטן בילדותם נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מגורמים שונים ותוחלת חייהם קצרה ב-10 שנים בממוצע, ביחס לשאר האוכלוסייה. הסיבה לכך היא השפעות ארוכות טווח של הטיפול במחלת הסרטן בילדות על הגוף, כמו התפתחות ממאירויות משניות או מחלות לב אפשריות. לכן יש חשיבות רבה לדפוסי התנהגות שיכולים להקטין את השפעות הטיפול במחלת הסרטן בילדות על תוחלת חיי המחלימים.
המחקר כלל 15,450 מבוגרים שאובחנו כחולים בסרטן לפני גיל 21 בין השנים 1970-1999 במרכזים רפואיים לילדים ברחבי ארה"ב וקנדה. המשתתפים היו במעקב עד שנת 2013 ונבדק הקשר בין היקף שבועי של פעילות גופנית נמרצת (כמו הליכה מהירה), כפי שדווח על ידי המשתתפים, ובין תמותה מכל סיבה שהיא.
לאחר 15 שנות מחקר, נמצא קשר הפוך משמעותי בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ותמותה מכל סיבה שהיא: משתתפים שדיווחו כי ביצעו בין שעה וחצי לשעתיים שבועיות של פעילות גופנית נמרצת, היו בסיכון נמוך ב-42% לתמותה לעומת משתתפים שכלל לא ביצעו פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.
מניתוח הנתונים של קבוצה מצומצמת יותר של משתתפים עלה כי הגדלת היקף הפעילות הגופנית השבועית ב-40 דקות בלבד לאורך 8 שנים, הביאה לירידה של 40% בתמותה מכל סיבה שהיא. זאת בהשוואה למשתתפים שהיקף הפעילות הגופנית השבועי שלהם היה נמוך - 30 דקות או פחות.
מהמחקר עולה כי היקף הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי למחלימים שחלו בסרטן בילדותם הוא בין שעה וחצי לשעתיים של פעילות נמרצת, על מנת להקטין משמעותית את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא. עם זאת, לפעילות גופנית נמרצת הייתה השפעה מיטיבה גם אם בוצעה בהיקף של 40 דקות שבועיות בלבד. יש לציין כי מחקר עוקבה זה הוא מחקר תצפית ולכן מסייגים החוקרים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לדייק את זמן הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי.
המחקר פורסם בכתב העת JAMA Oncology במהדורת אוקטובר 2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
קישור לתקציר המחקר באנגלית
האגודה למלחמה בסרטן הינה ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום. כל זאת הודות לתרומות הציבור בלבד, וכעיקרון ללא כל מימון מתקציב ממשלתי כלשהו, כדי שתוכל לפעול על בסיס שיקולים מקצועיים. האגודה פועלת בכל החזיתות לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים. הפרויקטים בהם משקיעה האגודה את תרומות הציבור נקבעים על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ, והם נבחנים בקפידה, לאחר שיקול דעת מקצועי וענייני ברמה הלאומית. באגודה פעילים בקהילה המקומית כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים בכל רחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן באזור מגוריהם. לתרומות התקשרו לטלפון שמספרו: 1-800-35-46-46 או לחצו כאן לטופס המאובטח: https://www.cancer.org.il/donations
לינק לקמפיין החדש לשימושכם החופשי:
https://youtu.be/nVl3m3s8KWg
בברכה,
נאוה עינבר
דוברת
האגודה למלחמה בסרטן
050-2099416