שלום Healing
האם הכוונה ב"הוכחות" לניסויים קליניים מבוקרים ואקראיים? אם כן, אז אין הוכחות כאלה. כן יש דיווח אנקדוטלי על מקרים מסוימים (case reports), ומחקרי מעבדה שבדקו את ההשפעה של צמחים אלה על שורות תאים והראו שיש פוטנציאל להשפעה מיטיבה.
חשוב לדעת שלשני צמחי המרפא האלה עלולה להיות אינטראקציה עם תרופות קונבנציונליות ולכן יש להודיע על נטילתם.
בברכה
ליטל קינן
תודה על התשובה
אולי את יודעת יודעת למה בעצם המערכת לא עושה מחקר שיכול להיות מאוד פשוט ולא יקר בכלל עם קבוצת ביקורת שלא תקח את הצמחים וקבוצה שכן תקח בקטע של מניעה ובקטע של טיפול ונדע עוד לפני בוא משיח צדקנו מה התוצאות? כלומר למה זה כל כך קשה וכל כך לוקח להם המון זמן? וגם האם נערכים בכלל בישראל מחקרים כאלה שאינם ב'תרופות' אלא בצמחים? אם כן אז איפה יודעים עליהם וכיצד אפשר להשתתף בהם בהתנדבות? אם לא אז למה לא?
על מנת לשכנע את הממסד הרפואי ביעילות צמחי מרפא יש צורך להשתמש בכלים המקובלים על הממסד, דהיינו לבצע ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. אלה בדרך כלל יקרים, ומעטות קרנות המחקר שמוכנות לממן זאת.
עם זאת, יש היום גישה של רפואה אינטגרטיבית בכמה מקומות בארץ, שמשלבת רפואה קונבנציונלית ומשלימה ונוקטת בגישה מחקרית. למשל, בבית החולים בני ציון בחיפה יש שימוש בגישה כזאת. גם במרחב גליל מערבי של שירותי בריאות כללית (מרפאות לין וזבולון) נוקטים בגישה כזאת (פרופ' ערן בן אריה).
תודה רבה על התשובה
להערכתי בשימוש בצמחים וכו' העלות תהא כמעט אפסית שהרי חלק מהם נמצאים חופשי חופשי ולגמרי בחינם בטבע וחלק אחר נמכר בזיל הזול בשווקים... במקביל לא יהיה מחסור במתנדבים שישמחו להשתתף... בין בקבוצה שמקבלת את הצמח ובין בקבוצה שממשיכה כרגיל בשגרת חייה, כאשר בדיקות המעקב מבוצעות בכל מקרה בלאו הכי.
נראה שהסיבה להיעדר ניסויים כאלה במדינת ישראל קשורה במערך אינטרסים מורכב של חברות התרופות המבקשות להשאיר את ה'שוק' בתחומן הבלעדי כסוג של 'חזקה'. ואולם מערך האינטרסים הזה אינו = לטובת הציבור ואפילו לא לטובת המערכת הרפואית הציבורית כשלעצמה הנאלצת להוציא תקציבים עצומים על הטיפול היקר בחולים בתקופה שבה הקופה הציבורית נמצאת על סף פשיטת רגל מוחלטת. לפיכך השינוי צריך להיות ברמת המודעות הציבורית וברמה הפוליטית ויכול להיות שהגיעה באמת העת לבצע אותו בהקדם האפשרי בבחינת פיקוח נפש ולחסוך לאנשים עוד לא מעט סבל מיותר.
עדיין יש כללים לעריכת ניסוי קליני וגודל מדגם שצריך להתאים, דרך לתת את צמחי המרפא ואת טיפול הדמה שיאפשר לקבל תוצאות מבוקרות וכן הלאה. בלכ מקרה, אני בעד להשתמש בכלים מדעיים מוכרים כדי לבחון יעילות גם של טיפולים משלימים ולעודד את שילובם של אלה שנמצאים יעילים במערך הטיפול הכולל.
החוכמה היא איזון בין 'כלים מדעיים' לבין תובנות אתיות. המדע אינו בגדר רשות לעצמה נפרדת מהקשרים אנושיים.
הדבר דומה למכונית מכבי אש המגיעה לבניין שניצתה בו שריפה ומפקד 'לוחמי האש' מודיע לדיירים הנצורים העומדים להחנק כי אין במקום תקנים הולמים לפעולת חילוץ וגם אין לו סידורי חניה וחיבור מספק למערכת המים.
רוצה לומר קיים מושג של פיקוח נפש. קיימים אלפי מזונות טבעיים הנחשבים כעשויים להועיל... השאלה מדוע מחקרים כאלה שעלותם לא צריכה להיות גבוהה אינם נערכים בהיקפים רחבים במדינת ישראל כאשר לא חסרים לא מתנדבים וגם לא פירות וירקות שמדובר בהם נכבדות...?
שלום ב,
אחי בן 69 חלה בסרטן הערמונית. אני בן 67. מבקש לשאול:
א. קיים מרכיב גנטי למחלה זו?
ב. מה מומלץ לעשות במקרה שלי בשלב הזה , מבחינת בדיקות. לציין שיש לי אי ספיקת כליות כרונית מזה 20 שנה ובמעקב בלבד. 40% תיפקוד. איזה בדיקה אני יכול לעשות כיש בעיה עם חומר ניגוד במקרה שלי.
ג. ומה עושים כדי להקטין סיכונים ברמת אורח החיים השוטף (לציין שלפני 18 שנה חליתי בסרטן הערמונית). מאז במעקב בלבד.
בתודה,
שמעון
שלום סימון
א. יש מרכיב גנטי מסוים בכל מחלת סרטן וגם בסרטן הלבלב. יש גם משפחות עם מוטציות גנטיות ספציפיות שקשורות בין היתר גם עם סרטן הלבלב. עם זאת גנטיקה היא רק רכיב אחד ברשימת גורמי הסיכון למחלה.
ב. לצערי, לא קיימת כיום בדיקה יעילה שמאפשרת גילוי מוקדם של סרטן הלבלב. לאור הסיפור האישי והמשפחתי ומלץ רק מעקב סדיר אצל רופא המשפחה תוך שימת לב לשינויים במצב הבריאות. סוכרת שמופיעה בפתאומיות, למשל, מעוררת חשד בהקשר זה. אם יהיה צורך בהדמייה הרדיולוגים יצטרכו כמובן להתייחס למצב תפקוד הכליות מבחינת שימוש בחומר ניגוד.
ג. חלק מגורמי הסיכון לסרטן הלבלב (ולא רק) הם התנהגותיים וניתנים לשינוי, כמו למשל עישון, תזונה עתירת שומן ועודף משקל. אפשר להפחית את הסיכון אם מקטינים את ההימצאות של גורמים אלה.
סימון שלום,
הרבה בריאות!
שלום רב,
אני בעלי ובננו בן השנה התגוררנו במשך שנה וחצי בדירה שכורה שיועדה לפינוי בינוי. בעקבות פוסט התנגדות של התושבים להריסת המבנה התוודענו בפעם הראשונה לעובדה שקירותיו בנויים אסבסט- ולכן הם מוחים על ההריסה. אני מאוד חוששת לבריאותנו מאחר ובדירה ששכרנו קדחנו לצורך תליית ריהוט, וגם הקיר בסלון התקלף באופן תדיר.
מה עלינו לעשות? עד כמה חמור המצב?
שלום ס.א.,
אזבסט אכן נחשב לחומר בעל פוטנציאל מסרטן, אבל רק כאשר מדובר בסיבי אזבסט באוויר. אם הקירות בנויים אזבסט אבל לא מתפרקים, לא צריכה להיות בעיה. קידוח בקיר פחות בעייתי כי מדובר בפעולה נקודתית. לגבי קילוף הקירות, תחושתי היא כי מה שמתקלף הוא בעיקר שכבות של צבע וביד ולא החומר ממנו עשוי הקיר אבל אינני בטוחה ולכן מציעה כי תתייעצו עם רופא תעסוקתי לגבי חשיפה זה.
נמעתי שנים ממיקרוגל ומיום שנכנעתי והכנסתי לבית חליתי בסרטן שד יותר מאוחר בגב ג-10D וכן גידול בכבד דלקתי האם לראות בו כגורם
בעיקבות הסרטן נמנעים מלתת לי טיפולי פיזיו האמירה שמגביר את הפצת תאי הסרטן בגוף האומנם??
אודטה המליצה שימוש אבקת סודה בחומרי קוסמטיקה לבית השחי האם גילוי גוש סרטני בין בלוטות השחי מושפע מחומרים המכילים אבקת סודה
מה ידוע על תוספים מפיטריות שחב' מיקוליביה מספקת לחולי סרטן האם יש מידע מבוסס על תועלת כלשהי ..
תודה
שלום דבור
לא ידוע על קשר בין חשיפה לקרינת מיקרוגל לבין סרטן. באופן ספציפי, לא מוכר קשר בין קרינת מיקרוגל וסרטן השד או גידול כבדי.
לגבי הימנעות מפיזיותרפיה בגלל היותך חולה בסרטן - לא ברור לי במה מדובר. ככלל ספורט מומלץ לחולי סרטן ואני לא רואה סיבה שתהיה הגבלה על פיזיותרפיה אלא אם כן מודבר במשהו שספציפי למצבך הרפואי.
אני לא מכירה קשר בין סודה לשתייה לבין סרטן ולכן לדעתי אין כל קשר בין הדברים.
באשר לתוספים מפטריות כאפשרות תרפוייטית לסרטן, מצאתי רק שלושה מאמרים רלבנטיים בספרות המדעית וכולם מתייחסים לכך כאל טיפול ניסיוני בתחום הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, ולכן לא ברור עדיין אם יש בכך תועלת כלשהי.
בברכת בריאות שלמה,
שלום עמיתאל
בשני המקרים מדובר על טיפול מקומי, תוך-שלפוחיתי, לא טיפול סיסטמי, כך שמבחינת תופעות לוואי הם ככל הנראה עדיפים על פני טיפול כלל גופי. ההבדל הוא בסוג החומר - BCG הוא סוג של חיידק, מיטומיצין לעומת זאת היא תרופה כימותרפית.
אינני קלינאית, ולכן אני ממליצה מאוד שתפני לפורום למחלות שלפוחית השתן באתר, ושם בודאי יוכלו לסייע לך בשאלה של מה ההבדלים בין הטיפולים, מה מידת ההצלחה של כל אחד מהם במניעת חזרת המחלה, וגם יוכלו לכוון אותך למחקרים עדכניים בתחום.
בריאות טובה,
שלום arpooa
האמת היא שממש לא מומלץ להימנע מבדיקות שגרה בגלל משבר הקורונה. בדיקת דם סמוי בצואה גם לא דורשת שהייה במרפאה אלא לצורך מסירת הבדיקה ולא יותר. אחד החששות הגדולים בעת משבר מסוג זה, שכעת התחילו לדבר עליו גם בארץ, הוא הזנחה של רפואת השגרה, מה שיכול לגרום לסיבוכים ולתחלואה מוגברת בעתיד.
ברור שאפשר לדחות בשבוע או שבועיים בפרט אם יש קשיים לוגיסטיים בהגעה למרפאה אבל ההמלצה הברורה והחד-משמעית היא לעשות את הבדיקה במועד כדי לא ליצור נזק נוסף מעבר לזה שכבר נגרם על ידי המגפה.
להלן קישור לחוברת:
https://www.cancer.org.il/download/files/matkonim%20Hana%20Shaultov_web_1.pdf
אבקש מצוות האתר שיסייע לך, אני עצמי לא נמצאת פיזית במשרדי האגודה.
נא כתבי לנו בטופס הנ"ל, או התקשרי לטלמידע 1800599995
ונשלח לך את החוברת
שלום רב פרופ' קינן,
האם הקטנת צריכה בתזונה של חומצת השומן אומגה 6 והעלאת הצריכה של חומצת השומן אומגה 3 מקטינים זמינות לאנגיוגנסיס וכך מגבילים את האגרסיביות והשיגשוג של גידולים מוצקים.
שלום Cleareye
יש עדויות בעשור האחרון על השפעות מיטיבות של אומגה 3 מבחינת סוגי סרטן שונים במנגנונים שונים (נוגד דלקת, מעכב פקטורי גדילה, משפר תגובה לטיפול כמותרפי, ככל הנראה גם מעכב אנגיוגנזיס). יש גם עדויות על זרוז ההתקדמות של סוגי גידולים מסוימים על ידי אומגה 6.
עם זאת אני לא יודעת אם שינוי יחס הצריכה בין אומגה 3 ו-6 אכן נחשב לתרפוייטי מבמינת עיכוב התפתחות הגידול הסרטני.
שלום רב
רציתי לדעת אם ריהוט שהיה במחסן עם תקרת אסבסט (לא טקסטילי) נדרש לזרוק או שמספיק לשטוף היטב וניתן לשימוש? תודה
שלום Nati44
למיטב הבנתי אזבסט מזיק בעיקר בחשיפה נשימתית לסיבים מיקרוסקופיים.
עצם השהייה במחסן עם תקרת אזבסט לא גורמת לחשיפה מסוג זה. לכן לדעתי שטיפה טובה מאבק צריכה להספיק.
שלום,
בקרב ברופאים כולם, רווחת הדעה שפעילות גופנית עשוייה למנוע גידולים סרטניים. איזה הגיון והסבר, ואיזה מנגנון ביולוגי עומד מאחורי ההנחה הזאת ? הייתי רוצה להבין את הדבר הזה טוב יותר.
אני שואלת זאת, מכיוון שאני מקבלת כרגע אווסטין, שכידוע מונע זרימת דם לגידולים הסרטניים, ובכך תפקידו למנוע את קיומו או את פעילותו של הגידול.
פעילות גופנית לעומת זאת, מזרימה דם באופן מוגבר לכל האיברים בזמן הפעילות עצמה - האם הדבר אינו סותר אחר את השני ?
אודה לאינפרמציה בעניין זה.
תודה מראש.
אכן, פעילות גופנית הוכחה כמפחיתה סיכון לסרטן וגם לחזרת המחלה במי שכבר חלו. המנגנונים רבים ומורכבים. אחד מהם הוא השפעה על רמות הורמונים ופקטורי גדילה. מנגנון אחר הוא באמצעות חיזוק המערכת החיסונית. יש גם מנגנונים ספציפיים לסוגים מסוימים של גידול. למשל קיצור זמן המעבר של פסולת במעי הגס תודות לשיפור הפריסטלטיקה.
איך בכל זאת מתיישבת אותה סתירה עליה הצבעתי :
מחד - קבלת תרופה (אווסטין) - שהמנגנון שלה מבוסס על מניעת זרימת דם לאיברים.
ומאידך - פעילות גופנית, שממריצה את זרימת הדם לכל אברי הגוף.
איך ניתן לישב סתירה זאת ?
שלום AAAA1234
למען האמת, אני כלל לא משוכנעת שיש כאן סתירה. מנגנון הפעולה העיקרי של אווסטין הוא חסימה או הפחתה של ייצור כלי דם חדשים (אנטי-אנגיוגנזה), אשר נדרשים לשגשוגו של גידול ממאיר. לא מדובר בהפחתת זרימת דם לאיברים, אלא בפעילות ממוקדת יותר שמונעת מגידולים את אספקת הדם הנדרשת להם לצורך גדילה. הסיבה שגידולים נוטים לגרום ליצירת כלי דם חדשים היא העובדה שאלה הקיימים לא מאפשרים להם צמיחה..
לעומת זאת פעילות גופנית אכן ממריצה את זרימת הדם לכל חלקי הגוף בעת הביצוע (כאשר מדובר בפעילות אירובית בעיקר) אבל מדובר באפקט כלל גופי שפוסק מאליו כעבור כפרק זמן קצר, ואין מדובר ביצירת כלי דם חדשים כלל. כך שגם אם אספקת הדם לגידול הסרטני מומרצת לפרק זמן קצר, היא מגיעה בכלי הדם הרגילים שממילא אינם מספיקים לו ולכן לא צפוי אפקט של ממש.
ההסבר מעט פשטני אולם רציתי להמחיש את ההבדלים בין המנגנונים.