פורום מניעת סרטן

כידוע בשנים האחרונות נכנסה לשימוש הממוגרפיה התלת מימדית (טומוסינתזיס). בעוד שבתיאוריה, לפי הספרות והפרסומים, הבדיקה התלת מימדית עצמה אמורה לאפשר למחשב לעשות שחזור של החתכים הקלאסיים של הממוגרפיה הישנה, בפועל נראה שלפחות בחלק מהמכונים בארץ השתרשה איזושהי פרקטיקה שבה עושים את שתי הבדיקות ביחד אחת אחרי השנייה, כמובן בכמות קרינה כפולה. השאלה היא מה דעתך על הפרקטיקה הזו, האם יש לה תמיכה מצד איגוד רפואי כלשהו, האם היא מיותרת ואפילו מסוכנת?

שלום arpooa לפי דעתי אין הצדקה לביצוע שתי בדיקות דימות הכרוכות בקרינה באופן אוטומטי בזו אחר זו. אמנם קורה לעתים שתוצאות הבדיקה הראשונה מחייבות חזרה עליה מסיבות שונות (כולל טכניות), אבל ההחלטה לגבי זה אמורה להתקבל לא אוטומטית אלא לפי שיקול דעת. כן קורה במכונים שונים שמתבצעת בדיקת דימות נוספת (אולטרסאונד) באופן אוטומטי עם ממוגרפיה. זה לרוב קורה בנשים צעירות יותר שבהן שכיח שמבנה השד מחייב המשך בדיקה, אבל גם נוהל זה לא מומלץ באופן אוטומטי. עם זאת, מכיוון שרדיולוגיה ודימות אינן ההתמחויות שלי, מציעה שתפני את השאלה גם למומחי רדיולוגיה. בברכה ליטל קינן

שלום דר אני בן 42 בעקבות כמה בעיות בריאותיות וכן שיש לי מס פריצות דיסק בנוסף לחרדה הבריאותית שיש לי. בצעתי במשך חיי המון בדיקות עם קרינה אין ספור צילומי רנטגן, פעמיים בדיקת צפיפות עצם, 3 מפויי עצמות, מיפוי לב, פעמיים סיטי ראש, 3 פעמים סיטי עמוד שדרה, פעמיים סיטי ריאות פרוטקול לגילוי תסחיף ואולי שכחתי משהו, כמה אני בסיכון לחלות בסרטן והאם אני יכול לעשות משהו למנוע זאת. תודה רבה

היפוכונדר אמיתי אהה

שלום יוני, האמת היא שאין אפשרות לדעת אם חשיפה לבדיקות שציינת, שאכן כרוכות בקרינה מייננת, מעלה את הסיכון הספציפי שלך לחלות בסרטן. קרינה מייננת אכן מוכרת כגורם סיכון לסרטן ואין ערף סף מינימלי עבורה, ולכן לכאורה כל חשיפה היא מסכנת. עם זאת, התגובה לחשיפה היא אינדיוידואלית; שני אנשים יכולים להיחשף לאותה מנת קרינה, האחד ייפגע כתוצאה מכך בעוד שהאחר לא. בנוסף, יש לקחת בחשבון את הסיבות בעטיין נדרשו הבדיקות. לרוב, כאשר הרופא מאזן סיכון מול תועלת, והבדיקה מתבצעת כאשר ההערכה היא שהסיכון - הפוטנציאלי - הכרוך בבדיקה מוצדק, כי התועלת שהיא מספקת עולה על כך. כיום המודעות לצורך בצמצום החשיפה בעת קרינה רפואית למינימום הנדרש ובהגנת המטופל ככל הניתן, גבוהה. ראה חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא זה מלפני כעשור: https://www.health.gov.il/hozer/mk27_2011.pdf לעתיד, חשוב ליידע את הרופא המטפל על החשיפה המרובה ולהתחשב בשיקול דעתו באשר לצורך בבדיקות נוספות. בריאות שלמה ליטל קינן

תודה רבה דוקטור, ושנה טובה

שנה טובה ובריאה!

שלום רב, האם ידוע לך אם פרוביוטיקה ומולטי ןיטמין, יעילים, או דווקא מזיקים בזמן טיפולים כימותרפים תודה

שלום יפית1 ראשית, חשוב לומר שכל צריכה של תוספי מזון לסוגיהם בעת קבלת טיפול רפואי חייבת להיות מדווחת לרופא המטפל, זאת משום שעלולות להיות אינטראקציות בין החומרים השונים שיגרמו לתופעות לוואי, לפעמים קשות. לשאלתך הספציפית, יש מעט מחקר על הנושא אבל לאחרונה התפרסמו ב-european journal of cancer (doi:https://doi.org/10.1016/j.ejca.2021.11.00) תוצאותיו של ניסוי קליני שבדק את השפעתו של טיפול פרוביוטי על פגיעה קוגניטיבית בנשים שקיבלו טיפול כימותרפי לסרטן השד. התוצאות תמכו בכך שהטיפול עשוי להפחית פגיעה קוגניטיבית אפשרית. בברכה ליטל קינן

שלום רב, קראתי שחשיפה לחומרי הדברה ולחומרים כימיים גורמת לסרטן הלבלב.האם בבקשה אפשר לפרט על מה מדובר בעיקר? תודה רבה ויום טוב.

שלום נעמי15 לפי פרסומי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (iarc) של ארגון הבריאות העולמי, טבק הוא גורם סיכון סביבתי וודאי לסרטן הלבלב, בעוד שצריכת אלכוהול, בשר אדום, אופיום וכן חשיפה לקרינה מייננת הם גורמי סיכון אפשריים. מלבד אלה לא מוזכרים גורמי סיכון סביבתיים אחרים. בברכה ליטל קינן

שלום רב, אמא שלי קיבלה תוצאות בדיקה והיא ממש בלחץ מטורף. בדיקה - בדיקת ct/pet-fdg מהקודקוד עד אמצע הירכיים. סיבת ההפניה: קרצינוסרקומה של הרחם, לאחר כריתה של הרחם ושל השחלות. בוצעה השוואה לבדיקה מה-2021/12/1 הכל תקין חוץ מבעיה אחת .. עזרה בבקשה להבין מה זה אומר , סיכון , משמעות ? -- מבנה גרמי: קליטת fdg בסקלרוזיס חדש בסקרום משמאל, ייתכן כביטוי לשבר אי ספיקה. שאר המבנה הגרמי שמור. לסיכום: אין לראות קליטה פתולוגית של fdg החשודה לתהליך שאתי. חשד גבוה לשבר אי ספיקה חדש בסקרום משמאל. עזרה בבקשה. היא ממש בלחץ ואני חייב לעזור לה

שלום רב, הכתובת היא הרופא המטפל, שיוכל להסביר לאימך את התוצאות ואת משמעותן. אני אינני מומחית לרדיולוגיה ולכן יכולה רק להציע את מה שאני מבינה מהציטוט - מדובר בממצא שככל הנראה לא קשור לתהליך הסרטני מכיוון שנאמר שאין לראות קליטה פתולוגית הקשורה לממצא שאתי. עם זאת, אינני יודעת מה המשמעות של סקלרוזיס (תהליך טרשתי, צלקתי) חדש בסקרום (עצם). בברכה ליטל קינן

בוקר טוב. אתמול קיבלתי תשובות לבדיקות מרקרים לסרטן השחלה שהופניתי אליהן בגלל ממצא ציסטי בשחלה שמאל. אלה התשובות שהתקבלו: ca125- 13.4 ca15-3 -13.5 ca19-9 -59.8 cea - 2 יש לציין שהציסטה שהתגלתה כוללת פפילציות ומחיצה. שאלותיי- עד כמה חמור, אם בכלל? האם ניתן להסיק לגבי סרטן שונה מסרטן השחלות?

שלום arma_m אני אינני מתמחה בתחום ולא יכולה להגיד עד כמה חמור, אם בכלל, הממצא השחלתי עליו את מדווחת. ממליצה מאוד לפנות לפורום המתאים. בדיקות הדם למרקרים בגדר הנורמה למיטב הבנתי. בברכה ליטל קינן

היי. תודה רבה, ושבת שלום!🙏

היי ד"ר קינן לאחרונה שמעתי על בדיקת טומוסינתזיס, כבדיקה שמתאימה לבעלות מבנה שד צפוף. מאחר ואף פעם לא הציעו לי אותה, רציתי לשאול האם היא עדיפה על פני ממוגרפיה רגילה, דו מימדית. תודה רבה

שלום 111רוני טומוסינתזיס היא בדיקת ממוגרפיה דיגיטלית תלת מימדית, שיתרונה לעומת הממוגרפיה הדו-מימדית הרגילה, בכך שהיא מבצעת צילומים של השד בזוויות שונות, בחתכים דקים, מה שמספק תמונה ברורה ומדויקת יותר ומאפשר זיהוי של נגעים בשד, שבממוגרפיה רגילה, במיוחד בשד סמיך, היו עלולים "להתחבא" בחפיפה עם רקמת שד סמוכה. במחקרים שהשוו בין הטכנולוגיות נמצא ששימוש בטומוסינתזיס העלה את אחוז הגילוי של נגעים בשד. עם זאת, אחוז הטעות החיובית (גילוי ממצאים לא אמתיים, מה שמלווה בביצוע בדיקות מיותרות נוספות וכמובן חרדה) גם היה גבוה יותר בהשוואה לממוגרפיה הרגילה. בפועל, לא כל המכונים בישראל מציעים טומוסינתזיס, ככל הנראה כי הציוד יקר בעשרות אחוזים ממכשיר הממוגרפיה הסטנדרטי. בברכה ליטל קינן

שלום פרופסור, מספר שאלות בבקשה: א. מידי פעם שומע על נפלאות הכורכום (...וגם שיש מחקרים שמאשרים זאת). מבקש לשאול אם יש ממש תוסף של כורכום יכול להועיל לבריאות באופן כללי וספציפי בנושא סרטן הערמונית. ב. (פעם) רופאת משפחה אסרה עלי מולטי ויטמין כי זה מזין גם תאים סרטניים (יש לי רקע של סרטן הערמונית) . יש ממש? ג. ביום עיון בית חולים רציני בנושא סרטן הערמונית, אמר אחד הדוברים, שרצוי להימנע ממוצרי חלב. מה ידוע בנושא זה. ד. יש משהו ספציפי שיש לו ערך מוסף ממשי בנושא מניעת סרטן? תודה רבה - שמעון

שלום סימון, המחקר בתחום של תזונה וסרטן סבוך ומאתגר, ואני מפנה אותך לאתר מרשתת של ה-wcrf שבו יש עדכון מתמשך של מידע בנוגע לתזונה, לפעילות גופנית ולאורחות חיים בהקשר של סוגי סרטן שונים, לאחר שפאנל מומחים עסק בו. המסקנות באתר מתעדכנות כל הזמן: https://www.wcrf.org/wp-content/uploads/2021/02/prostate-cancer-report.pdf. באשר לכורכום - הוא לא נבחן בדוח זה. אכן, יש מחקרים שתומכים בהשפעות מיטיבות של תוסף כורכום מבחינת סרטן, כולל סרטן הערמונית - אפקט נוגד פרוליפרציה (התרבות) של תאים ואולי גם אפקט נוגד בניית כלי דם חדשים. לגבי ויטמין c - הדוח של ה-wcrf הגדיר את העדויות המדעיות שנאספו עד כה בשאלה זו כמוגבלות וללא יכולת להסקת מסקנות. בנוגע מוצרי חלב - אלה מוגדרים כמעלי סיכון, כאשר דרגת ההוכחה היא נמוכה יחסית אבל קיימת (suggestive). באופן כללי, שמירה על אורחות חיים בריאים (פעילות גופנית ותזונה מומלצות, ללא עישון, הגבלת אלכוהול, שמירה על משקל גוף תקין) נמצאו מיטיבים ביחס לסרטן בכלל, וכנראה גם לסרטן הערמונית בפרט. בברכה ליטל קינן

תודה רבה.

שלום ד"ר קינן אני בת 53, נוטלת כשלוש שנים טיפול הורמונלי חלופי במינון מינימלי של אסטרוגן ופרוגסטרון (אביאנה). אני מודעת ליתרונות וגם לחסרונות (בעיקר עליה קטנה בסיכון לסרטן השד). מודה ומתוודה שלמרות שהטיפול עושה לי טוב ואני מאמינה בו (ממליצים לקחת אותו כל החיים), אני דואגת לטווח ארוך בהיבטי הסרטן (עברתי בדיקה גנטית אין לי מוטציות, אך יש מקרים במשפחה). האם יש משהו שאני יכולה לעשות פרט לבדיקות סקר כל שנה ? תודה רבה מראש

שלום 111רוני הגישה לשימוש בהורמונים חלופיים עברה גלגולים רבים עם השנים, משימוש רווח כמעט ללא מגבלות לפני 2002, לצמצום משמעותי והגבלת משך השימוש לאחר שנה זו, בה התפרסם מחקר שקשר בין טיפול זה לסיכון לסרטן, ועד לעידן הנוכחי שבו, לאחר הצטברות עדויות מדעיות נוספות, יש עידוד לשימוש בטיפול לצרכים מוגדרים תוך ניטור ובדיקות. מה שכתבת נכון - לטיפול ההורמונלי החלופי יש אולי קשר לעלייה קלה בסיכון לסרטן השד. מנגד, יש לטיפול יתרונות רבים שבעיני נשים רבות מצדיקים את השימוש בו. לכן מודעות לעניין, ניטור רפואי ובדיקות תקופתיות בקרב המשתמשות הם האסטרטגיה הטובה ביותר, במקביל כמובן לשמירה על אורח חיים בריא שכשלעצמו מפחית את הסיכון לסרטן. . בברכה ליטל קינן

במחקר שנעשה נאמר שאכילה מוגזמת של בוטנים יכולה לגרום לסרטן אצל חולה סרטן להתרבות. השאלה אם זה אכן נכון ויש עוד מידע על זה? ואם כן אז מה הכמות שנחשבת למסוכנת? למה לא מדברים על זה בפני הציבור להזהיר? (ברור לי שמסתם אתר אינטרנט המידע לא מהימן אך הם מפרסמים את שמו של המחבר ואת כתב העת של המחקר).

שלום רב המחקר אכן התפרסם בכתב עת שפיט ואמין. עם זאת, יש מרחק רב בין מחקר בשורות תאים (שזה מה שפורסם) לבין התוצאות האפשריות של הממצאים בבני אדם. על מנת להגיע למסקנה שצריכת בוטנים "מוגזמת" (בכמות שלא הוגדרה) בבני אדם אכן יכולה לגרום לסרטן קיים להתפשט, יש צורך במחקרים בבני אדם שיראו זאת. לי לא ידוע על מחקרים בבני אדם שהניבו תוצאות המצביעות על קשר מסכן בין צריכת בוטנים לסרטן. לכן המלצות או אזהרות לציבור עדיין לא מתאימות בשלב הזה. בעיקר כי לא ברורה משמעות המידע שעלה במחקר למציאות בבני אדם. בברכה ליטל קינן