שלום סימון
אכן, שמן קוקוס "הוכתר" בכל מיני כתרים בשנים האחרונות, לא בהכרח בצדק; מדובר בשמן עם רמה גבוהה של שומן רווי, אם כי לסוג השומן הרווי העיקרי בו (middle chani triglycerides) יש אולי יתרונות מסוימים .
לדעתי לא מדובר בsuperfood אבל גם לא ב"רעל", כפי שהתפרסם לאחרונה בתקשורת. אפשר בהחלט להשתמש בו בתזונה היומית אבל להעדיף virgin oil שעובר פחות פעולות עיבוד כמו הלבנה וכו', ולזכור שלשמן זית יש יתרונות מובהקים גם כן עם אחוז נמוך יותר של שומן רווי.
בברכה
ליטל קינן
שלום Almoni
החשיפה שלך לתקרת אזבסט בחדר בו שהית זמן קצר לא סביר שמהווה סכנה כלשהי. סיבי אזבסט מסוכנים רק כאשר הם נשאפים לריאות. התקרה בחדר היתה ככל הנראה שלמה ואין כל סיבה שסיבי אזבסט שהו באוויר החופשי. וגם לא באבק שעל הרצפה. החשש שלךמזיהום הבגדים בסיבי אזבסט בהחלט מוגזם. ההתייחסות לילדים שחלו כתוצאה מחשיפה לסיבי אזבסט שנישאו בבגדי הוריהם, ממש לא דומה למה שאתה מתאר; אותם ילדים היו חשופים להורים שעבדו במפעל לאזבסט. החשיפה התעסוקתית המתמשכת של ההורים היא זאת שגרמה לעליית הסיכון בילדים. אתה מדבר על שהייה בחדר עם תקרת אזבסט שלמה, שלא מהווה כל סיכון. למעשה, ככל הנראה לא נחשפת לאזבסט כלל.
באשר לשימוש בטלק, אכן חלק מאבקות הטלק הכילו בעבר אזבסט (שידוע כחומר מסרטן) אבל רוב אבקות הטלק כיום לא מכילות אזבסט. מכל מקום, יש מחלוקת ארוכה לגבי האם טלק שמכיל אזבסט אכן מסכן בשימוש יומיומי, במלים אחרות, האם אזבסט שמעורב באבקת טלק (במינונים נמוכים) אכן מעלה את הסיכון לסרטן באופן המקובל לשימוש בטלק. עד היום כלל לא ברור אם יש או אין קשר לסרטן במקרים אלה, למרות מחקרים רבים מסוגים שונים.
1. נכון שחברת ג'והנסון פיצתה לקוחה אבל חברות מסחריות עושות זאת גם כאשר אין הוכחות חד משמעיות לקשר משיקולים כלכליים בעיקר - עדיף להם לסגור את התביעה מאשר להיגרר לבית משפט ולבזבז שם שנים. כפי שאמרתי, מבחינת העדות המדעית אין הוכחות ברורות שחשיפה לטלק מעלה את הסיכון לסרטן, וזאת אחרי שנים רבות וארוכות של מחקר. לדעתי אינך אמור לדאוג.
2. אין בדיקה שיכולה לומר אם קיים עבורך נזק פוטנציאלי מהחשיפה לטלק, בפרט שכפי שאמרתי כלל לא ברור שטלק מעלה את הסיכון לסרטן.
3. אין שום בעייה לכבס את הבגדים כרגיל וואין שום צורך לזרוק אותם מאחר שכפי שכתבתי, אם התקרה היתה שלמה לא היתה כל חשיפה לאזבסט.
שלום פרופ יקרה
למה בבדיקת pet ct fdg כפי שניתן לראות באינטרנט יש אזורים
צבועים כמו למשל המוח ושלפוחית השתן?
תודה
שלום Dbnay
לצערי אינני מומחית בתחום. אני יודעת כי FDG הוא אנלוג של סוכר המכיל רכיב רדיואקטיבי, וכך מאפשר לזהות רקמות פעילות מטבולית (ורוב גידולי הסרטן הם כאלה). עם זאת יש קליטה של חומר זה גם ברקמות פעילות מטבולית באופן פיזיולוגי (נורמלי) ולאו דווקא פתולוגי (גידולי) כמו למשל המוח, הלב, הכבד ובלוטת התריס. זה יכול להסביר את מה ששאלת.
אני מצרפת קישור להסבר על הבדיקה שמצאתי במרשתת, שנראה לי אמין (מאת שתי רופאות מומחיות להדמייה במרכז הרפואי ע"ש שיבא):
http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=8016&sheetid=623
תודה על המענה.
מדוע רואים קליטה בשלפוחית אך לא רואים קליטה בכלי דם?
לפי הבנתי הרי החומר נמצא במחזור הדם והכליות מסננות את הדם ומפרישות שתן. למה בשלפוחית רואים קליטה אך בכלי דם לא רואים?
השאלה מצוינת אבל כפי שאמרתי אין לי תשובה טובה עליה, הנושא אינו בתחום ההתמחות שלי. עדיף לשאול מומחה לדימות.
שלום Roiazq
סטירן, חומר כימי סינתטי שמשמש בתעשיית ה"קלקר" אבל גם מופיע בעשן סיגריות, הוגדר לפני מספר שנים כחומר שהוא "ככל הנראה מסרטן" (Possibly carcinigen ) על ידי ארגון הבריאות העולמי. עם זאת, אופן החשיפה המסכן הוא באמצעות שאיפה, והאוכלוסייה הכי חשופה (והכי בסיכון) היא עובדי תעשיית הסטירן ואנשים החשופים לעשן סיגריות. שהייה בחדר עם קלקר או מגע עם קלקר למיטב ידיעתי לא נחשבים כגורם סיכון לסרטן.
שלום רב
האם פרופסור קינן ודר קינן זאת אותה הרופאה?
שלום User
בהחלט אותה רופאה.
ברשותך אנצל את הבמה לשאול 3 שאלות, אחת בנושא ויטמין d, השניה לגבי
תאי NK natural killers, השלישית לגבי פירסומים שדווקא כמות גדולה של נוגדי חימצון מעודדת גרורות סרטניות.
האם הוכח באופן מדעי קשר בין ערכים של ויטמין d לבין מניעת סרטן/מניעת התפשטות/חיסול הסרטן?
עד כמה משמעותי תפקידה של מערכת החיסון במניעת סרטן/בלחימה בסרטן שכבר החל, והאם באמת יש NK cells שמחסלים תאי סרטן, אם אכן קיימים האם יש דרך לעודד את פעילותם?
במספר מאמרים שקראתי במרשתת נכתב כי במחקרים שנעשו הוכח קשר בין צריכה של תוספי מזון מרוכזים של נוגדי חימצון דווקא מעלה את הסיכוי להתפשטות תאי סרטן ובפרט גרורות, האם יש שחר לדבר, ועד כמה באמת הנוגדי חימצון תורמים למניעת/מלחמה בסרטן
תודה רבה וסופש מבורך
1. הקשר בין ויטמין D ומניעת סרטן נחשב היום לקשר מבוסס, בעקבות שורה ארוכה של מחקרים בנושא, החל ממחקרים בבעלי חיים, מחקרי תאים, ומחקרים מסוגים שונים בבני אדם (ממחקר אקולוגי ועד ניסויים קליניים). לאחרונה התפרסם מאמר המסכם את הידוע עד כה עם מסקנה ברורה שויטמין D מגן מסרטן. http://ar.iiarjournals.org/content/38/2/1121.long
2. על החלק הראשון של השאלה אני יכולה לענות כי היום ברור שמערכת החיסון היא רכיב משמעותי מאוד בהגנת הגוף מפני סרטן בכל השלבים - גם היארעות השינוי הפתולוגי הראושני וגם הגבלת היכולת של גידול שכבר קיים להתפשט. חלק מהתרופות החדשות - והמוצלחות - לסרטן מתבססות על הפעלת המערכת החיסונית, וחלק מהמחקרים החדשניים והמרתקים ביותר בתחום מתמקדים בשאלה מה גורם לכשל המערכת החיסונית במקרים בהם גידול סרטי מתפתח (שהרי ברירת המחדל הביולוגית היא שגידול סרטני לא יתפתח תודות לעירנות המערכת החיסונית ולתפקודה התקין). לגבי השאלה על NK cells אני לא יודעת לענות באופן מדויק ומציעה שתפנה את השאלה למומחה במערכת החיסון או לאיש של מדע בסיסי.
3. ניסויים קליניים מוקדמים בתוספים סינתטיים של ויטמינים נוגדי חימצוןבאוכלוסיות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן (לדוגמה מעשנים כבדים) אכזבו כי לא הצליחו לבסס את ההשערה שיהיה בתכשירים תועלת. בחלק מהמחקרים אף נמצא סיכון גבוה יותר בקבוצת ההתערבות להיארעות סרטן בהשוואה לקבוצת הביקורת. ניסויים קליניים מאוחרים יותר באיכות מתודולוגית טובה גם הראו כי שימוש בתוספים סינתטיים לא מועיל ואפילו עלול להיות קשור בהגברת התמותה. אני לא בטוחה שיש הסבר ביולוגי ברור בשלב הזה אבל ייתכן שיש משמעות לרמה הבסיסית בדם (ללא תוספים) של אותם ויטמינים עימה החלו המשתתפים את הניסוי. המסקנה בכל אופן היא, שלתכשירים סינתטיים, על אף קלות השימוש בהם, אין את האפקט המצופה מסיבות שונות (אולי משום שהויטמינים בהם לא מופיעים בסינרגיה עם חומרים אחרים שקיימים לצידם במזון הטבעי), ושהם אף עלולים להזיק. מגה-דוזות של ויטמינים סינתטיים ממש לא מומלץ לקחת (למרות שלפני שני עשורים זה נחשב ל-State of the art במלחמה בסרטן).
שלום פרופ נכבדה
לפי פירסומי האגודה,
כ-25% ירידה בתמותה בשני העשורים האחרונים
* ישראל במקום 18 מ-34 מדינות ה-OECD בתחלואה,
אבל במקום ה-28 מתוך 34 בתמותה
מה הסיבה לדעתך למקום בתחתית של ישראל בתמותה מסרטן?
ראשית, רק כדי להבהיר - שיעורי היארעות (תחלואה) של סרטן ושיעורי תמותה מהמחלה נמצאים בקורלציה בשל אופן החישוב שלהם: שיעור ההיארעות מחושב כמספר החולים החדשים באוכלוסייה מוגדרת בשנה קלנדרית חלקי האוכלוסייה בה מדובר, ושיעור התמותה מחושב כמספר הנפטרים מסרטן באוכלוסייה מוגדרת בשנה קלנדרית חלקי האוכלוסייה בה מדובר. מכאן, שככל שיש יותר חולים בסרטן, כך גם סביר להניח שיהיו יותר נפטרים מסרטן, ואין קשר ממשי בין מדד התמותה מסרטן באוכלוסייה הכללית לבין קטלניות המחלה.
ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית מבחינת היארעות סרטן בהשוואה למדינות ה-OECD כאשר הדרוג הוא מהשיעורים הגבוהים לנמוכים ובמקום bמוך יחסית מבחינת התמותה מסרטן ביחס למדינות ה-OECD, כאשר הדרוג הוא מהשיעורים הגבוהים לנמוכים. במלים אחרות, למרות ששיעורי התחלואה בסרטן גבוהים יחסית, שיעורי התמותה מסרטן בישראל נמוכים יחסית.
לכך תורמים פקטורים כמו נגישות לטיפול רפואי, שיעור ההצלחה בטיפול, גילוי מוקדם ועוד, שבין היתר מתאפשרים תודות לחוק ביטוח בריאות לאומי הנוהג בישראל.
עד כמה בדיקת שתן ציטולוגיה מדוייקת בגילוי סרטן במערכת דרכי השתן ובפרט בשלפוחית. אשמח לפירוט לגבי כל סוג של סרטן במערכת השתן
שלום User,
בעקרון, בדיקה ציטולוגית פירושה הסתכלות ישירה (באמצעות מיקרוסקופ) על תאים שלמים. בדיקה ציטולוגית בשתן פירושה בחינת תאים אשר "נשטפו" עם השתן לקביעה אם מדובר בתאים סרטניים או טרום סרטניים.
אם נמצאו תאים סרטניים בבדיקה, פירוש הדבר הוא בי במערכת (שלפוחית ושופכנים בדרך כלל) קיים גידול סרטני. יהיה צורך בבדיקות נוספות לקביעת מיקום מדויק ואבחנה היסטולוגית וקלינית סופית.
אם לא נמצאו תאים פתולוגיים בבדיקה, אין בכך כדי לשלול את קיומו של גידול סרטני במערכת. לפיכך, אם יש חשד קליני גבוה (תסמינים מתאימים), יהיה צורך בהמשך בדיקות כדי לשלול זאת לחלוטין.
מציעה כי תפנה את השאלה גם בפורום אורולוגיה.
שלום,
אימי בת 65, הופנתה ע״י הרופא לעבור בדיקת קולונוסקופיה בפעם הראשונה. היא מאוד חוששת מהבדיקה הזו, עד כדי הימנעות ממנה (פחד מכאב, סיבוכים, חוסר התפקוד לאחר הבדיקה)
הומלץ לה לבצע את בדיקת הקפסולה של המעי באופן פרטי.
1. האם הבדיקה הנ״ל יכולה להוות תחליף לבדיקת קולונוסקופיה הרגילה ? בהנחה ואימי לא סובלת מתסמינים כלשהם שעלולים להעיד על סרטן.
2. קיבלנו המלצה לבצע את הבדיקה במרכז רפואי בשם בסט מדיקל בחדרה
האם המרכז הזה מוכר ומומלץ?
בתודה מראש!
שלום ליטל10
האם הבדיקה שאימך הופנתה אליה היא בגלל תסמינים (בדיקה אבחנתית) או רק בדיקה שגרתית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?
אם מדובר בבדיקת שגרה אז אין חובה לבצע דווקא קולונוסקופיה ואפשר לבצע בדיקת דם סמוי בצואה, זאת בתנאי שמבצעים זאת בקביעות אחת לשנה.
אם מדובר בבדיקה אבחנתית בגלל ממצא חריג בבדיקת דם סמוי בצואה או תלונות/ממצאים אחרים, אז היתרון של בדיקת הקולונוסקופיה (שמתבצעת בהרדמה קלה ובעצם המטופל לא מרגיש דבר) הוא שניתן לקחת במהלכה דגימות מממצאים חשודים וגם להסיר גידולים מסוימים, כך שהיא בדיקה גם אבחנתית וגם טיפולית.
הבדיקה באמצעות הקפסולה לא מונעת את הצורך בריקון המעי לפני הבדיקה (לעתים זהו הגורם המעכב בבדיקות קולונוסקופיה) וחסרונה בכך שגם אם מתגלים במהלכה ממצאים, עדיין יהיה צורך בבדיקה פולשנית כדי לעמוד על טיבם.
לגבי שאלתך על המרכז הרפואי הספציפי - אין לי מידע בעניין.
בברכת בריאות שלמה
1. אם היית צריך/ה למנות את "הדיברות" למניעת סרטן, מהם היו?
2. למה בישראל לא מוצעות בדיקות נוספות לגילוי מוקדם לאוכלוסיה כלל ית מלבד סרטן השד וסרטן המעי? אולי יש עוד ואני לא יודע אשמח לפירוט כולל לאילו גילאים כל סקר.
תודה ובריאות שלמה
בבריאות הציבור אנו מגדירים "מניעה ראשונית" ככזאת שבאה למנוע התפתחות מחלות באנשים בריאים, ו"מניעה שניונית" ככזאת שמאפשרת גילוי מוקדם במי שכבר חולים במחלה, וטיפול ישיר למטרת ריפוי. "מניעה שלישונית" מכוונת למזעור סיבוכים ומגבלות במי שכבר חלו.
לגבי סרטן הגישה תהיה זהה. הדיברות בראש ובראשונה יתייחסו למניעה ראשונית, כלומר - תזונה בריאה (כיום מומלצת התזונה הים תיכונית שבסיסה העיקרי צמחוני), פעילות גופנית על פי ההמלצות, אי עישון (ולמעשנים - גמילה מעישון), צריכת אלכוהול במתינות (אם בכלל), חשיפה מבוקרת לשמש, הגנה נאותה במידה ויש חשיפות תעסוקתיות מסכנות וכן הלאה.
בשלב הבא מומלץ לבצע בדיקות לגילוי מוקדם בכפוף להמלצות. למשל, בדיקת דם סמוי בצואה לאנשים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס והחלחולת אחת לשנה מגיל 50 עד 74; דיקת ממוגרפיה בנשים בסיכון ממוצע לסרטן השד בכל שנתיים מגיל 50 עד 74; בדיקת פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בנשים בכל שלוש שנים מגיל 35 עד 54. מאחר והבדיקות לגילוי מוקדם לא חפות מטעויות (אי גילוי מחלה כאשר היא קיימת או תוצאה חיובית באנשים בריאים לחלוטין) ולבירור השגיאות יש מחיר אישי, חברתי ולאומי, ביצוע הבדיקות מוגדר לקבוצות באוכלוסייה שבהן יחס התועלת לנזק שנגרם הוא המקסימלי. ובנוסף, לסוגי סרטן רבים אין בדיקה יעילה שמאפשרת גילוי מוקדם (כך למשל בדיקת PSA לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית כבר לא מומלצת לביצוע רוטיני).
על מנת להציע לך את הבדיקות הרלבנטיות עבורך בהתאמה לרקע האישי והמשפחתי שלך, רצוי לפנות לרופא המשפחה.