עישון יד שלישית

המונח "עישון יד שלישית" כבר מוכר כ-20 שנה, אבל עדיין אינו מספיק מוכר, בוודאי בהשוואה לעישון פעיל ("יד ראשונה") ולעישון כפוי ("יד שנייה"). אבל כשמדברים על נזקי העישון וההשפעות הסביבתיות שלו, חייבים להכיר את עישון יד שלישית.

מהו עישון יד שלישית?

גם כשהאדם המעשן עוזב את המקום או מפסיק לעשן, השאריות הכימיות של עשן הטבק והניקוטין נשארות בסביבה הפיזית, באוויר או על משטחים. שאריות אלו גורמות ל"עישון יד שלישית".

כאשר אדם מעשן, מוצר העישון שלו ומה שהוא פולט מהפה והאף יוצרים בסביבתו חומרים כימיים, בצורה של גזים וחלקיקים. חלקם נשארים באוויר, חלקם שוקעים ומצטברים באבק ועל משטחים כגון ספות, שטיחים, כיסאות, רצפה וקירות, וחלקם נספגים בבגדים, בשיער ובעור.

אותם מזהמים רעילים חשופים לכל אדם שעובר בקרבתם, ובמיוחד לתינוקות וילדים שקצב תחלופת האוויר אצלם גבוה יותר ביחס למשקל גופם ובהשוואה למבוגרים. ילדים גם קרובים יותר למשטחים, לבגדי ההורים שמחזיקים אותם על הידיים, מבלים שעות ארוכות בבית, נוהגים להכניס את הידיים לפה, והם לא יכולים לבחור לעזוב סביבה שמעשנים בה, או להעיר למבוגרים שלא לעשן לידם.

אילו חומרים נשארים על משטחים בעישון יד שלישית?

ניקוטין – חומר ממכר במיוחד שמוגדר בארה"ב כסם ממכר פסיכואקטיבי, בדומה לסמים כמו הרואין וקוקאין.

תרכובות כימיות מסרטנות – נוצרות כתגובה כימית לטבק וניקוטין בבעירה ובאוויר, וכוללות ניטרוזאמינים  (TSNAs)  כגוןNNK , NNN  ועוד

אילו נזקים קשורים בחומרים?

את מידת החשיפה לעישון סביבתי (עישון כפוי ו/או עישון יד שלישית) מודדים בעזרת קוטינין - תרכובת כימית הנוצרת מפירוק של ניקוטין בגוף האדם. קוטינין בנוזלי גוף כגון בציפורניים ובשיער. מדידה של קוטינין בשיער משקפת חשיפה מצטברת לאורך זמן, ואילו מדידה בשתן משקפת בעיקר חשיפה מהזמן האחרון, בדרך כלל ב־24–48 השעות האחרונות .

הנזקים מחשיפה לטבק, לניקוטין ולתרכובות הכימיות הנוצרות מפירוקם בבעירה, הוכחו במחקרים על עישון כפוי. גם חשיפה קצרה לעישון כפוי (יד שנייה), אפילו למשך זמן קצר, עלולה לגרום להשפעות מיידיות על מערכת הלב וכלי הדם, ובהן פגיעה בתפקוד כלי הדם ושינויים בדם המגבירים את הסיכון לאירועים לבביים, במיוחד באנשים עם מחלת לב קיימת או הנמצאים בסיכון גבוה. בתינוקות, ילדים ואנשים עם אסתמה או רגישות של דרכי הנשימה, גם חשיפה קצרה עלולה לעורר תגובה חריפה של דרכי הנשימה, לגרום התקף אסתמה ואף לסכן חיים במקרים של רגישות גבוהה.

למידע מפורט: נזקי העישון הכפוי.

המחקרים העדכניים בנושא עישון יד שלישית מתמקדים בהוכחת קיומם של החומרים המסוכנים גם לאחר כיבוי מוצר העישון או עזיבת המעשן. חשוב להדגיש, שהרבה מאותם חומרים מזיקים לבריאות יכולים להוות מקור חשיפה גם אחרי שהעישון פסק.

מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על עישון יד שלישית?

החושים שלנו מטעים

רוב עשן הסיגריה אינו נראה לעין האנושית, ולכן אם החושים לא קולטים עשן, הדבר אינו מעיד כי אין חשיפה. גם חוש הריח אינו אמין - הנטייה הטבעית שלנו היא להסיק כי היכן שאין עשן או ריח, גם אין חשיפה. אך מחקרים מוכיחים שבנושא זה אסור לסמוך על חושים. קיימת שונות גדולה בין אנשים ביכולת זיהוי ריחות המושפעת מגורמים גנטיים ואישיים (גיל, מין, מחלות וכו'), מעייפות, משתיית אלכוהול, מתפיסות פסיכולוגיות ועוד. למעשה, העישון עצמו פוגע בחוש הריח וביכולת לזהות חומרים. 

זמן חשיפה ארוך

במחקר נמצא שחלקיקי עשן הסיגריה ירדו למחצית מרמתם רק כעבור כשעה, וכדי להגיע לרמת חלקיקים נמוכה יותר, על פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, יש להמתין בין שעה וחצי לחמש שעות. חשוב להבין שגם אחרי חמש שעות ואף ימים, עדיין עלולים להישאר חלקיקים.

מיקום העישון

מחקרים מצאו חלקיקי עשן גם 9 מטרים ויותר ממקום העישון המקורי. מחקר גדול שבוצע בישראל מצא כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין ילדים שהוריהם עישנו רק במרפסת או בחצר, בהשוואה לילדים שהוריהם עישנו גם בבית. החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים לממצא: הורים עלולים לעשן סמוך לילדיהם גם אם לא בתוך הבית; עשן עלול לחדור פנימה מאזורים סמוכים, במיוחד במרפסות, ליד חלונות ודלתות במבנים משותפים ואפילו סמוך לכלי רכב; שאריות עשן על בגדים, ידיים, שיער ומשטחים עלולות להמשיך לחשוף את הילדים גם לאחר שהעישון הסתיים.

העשן "נדבק"

מחקר שנערך בטיפול נמרץ יילודים מצא רמות קוטינין גבוהות במיטות התינוקות והאינקובטורים ואף בגופם של תינוקות להורים מעשנים, למרות שמעולם לא עישנו במחלקה. העשן "נדבק" לאצבעות, לבגדים ולשיער של הורים מעשנים והועבר לסביבת התינוקות, למרות הסביבה הסטרילית.

מה אפשר לעשות כדי למנוע עישון יד שלישית?

• הפכו את הבית והאזורים הסמוכים אליו ל"אזור ללא עישון".
• החליפו בגדים ורחצו ידיים לאחר עישון.
• חייבים לעשן? רק במקום מרוחק, לפחות 9 מטרים מאדם אחר, חיית מחמד, וגם מדלתות וחלונות של מבנים וכלי רכב.
• שוחחו עם שכנים, בני משפחה וכד' על נזקי החשיפה לעשן.
• גמילה – הדרך הטובה ביותר להימנע גם מעישון יד שלישית! החלטת להיגמל מעישון? כל הכבוד! גמילה מעישון היא לא תמיד תהליך פשוט ולשם כך יצרנו את המדריך לגמילה עצמית מעישון שנותן כלים, דרכי התמודדות ועצות שיסייעו לצלוח את תהליך הגמילה ולהתמיד בו. המדריך כולל גם מידע על שירותים נוספים ותרופות שניתן להיעזר בהן בתהליך הגמילה.

רשימת מקורות עיקריים

Rosen LJ, Zucker DM, Gravely S, et al. 2023. Tobacco Smoke Exposure According to Location of Home Smoking in Israel: Findings from the Project Zero Exposure Study. International Journal of Environmental Research and Public Health. 16;20(4):3523. doi: 10.3390/ijerph20043523.

Matt GE, Quintana PJ, Destaillats H, et al. 2011. Thirdhand tobacco smoke: emerging evidence and arguments for a multidisciplinary research agenda. Environmental Health Perspectives. 119(9):1218-26. doi: 10.1289/ehp.1103500.

Wilson KM, Klein JD, Blumkin AK, et al. 2011. Tobacco-smoke exposure in children who live in multiunit housing. Pediatrics.127(1):85-92. doi: 10.1542/peds.2010-2046.

Northrup TF, Khan AM, Jacob P 3rd, Benowitz NL, Hoh E, Hovell MF, Matt GE, Stotts AL. 2016. Thirdhand smoke contamination in hospital settings: assessing exposure risk for vulnerable paediatric patients. Tobacco Control. 25(6):619-623. doi: 10.1136/tobaccocontrol-2015-052506.

Greenberg MI, Curtis JA, Vearrier D. 2013. The perception of odor is not a surrogate marker for chemical exposure: a review of factors influencing human odor perception. Clinical Toxicology (Philadelphia, PA). 51(2):70-6. doi: 10.3109/15563650.2013.767908.

Gee IL, Semple S, Watson A, et al. 2013. Nearly 85% of tobacco smoke is invisible—a confirmation of previous claims. Tobacco Control. 22:429. doi: 10.1136/tobaccocontrol-2012-050475.

Semple S, Latif N. 2014. How long does secondhand smoke remain in household air: analysis of PM2.5 data from smokers' homes. Nicotine & Tobacco Research. 16(10):1365-70. doi: 10.1093/ntr/ntu089.

U.S. Department of Health and Human Services. 2006. The Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General. Atlanta, GA: U.S. Department of Health and Human Services, Centers for Disease Control and Prevention, Coordinating Center for Health Promotion, National Center for Chronic Disease Prevention and Health Promotion, Office on Smoking and Health.