המלצות מעקב לגילוי מוקדם של סרטן השד

מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד

ייעוץ מקצועי: פרופ' תניר אלוייס

פורסם ב: 31.12.2024

אישה בכל גיל ובכל מצב שחשה בתסמין כלשהו בשד צריכה לפנות לרופא/ה לבירור.

הכרה עצמית של מבנה השד

מבנה השד

השד בנוי מרקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אונות  המתנקזות דרך צינוריות החלב לפטמה. רקמות שומן וחיבור מקיפות את האונות ומערכת הצינורות והשרירים. רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי מקבץ של בלוטות לימפה שדרכן זורם נוזל הלימפה, שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות.

תסמינים חשודים

הכרת השדיים - צורתם, מרקמם ותחושת המגע שלהם - על ידי התבוננות ומישוש, מאפשרת לך להבחין בשינוי, ולפנות לרופא/ה בהקדם כדי לברר את טיבו. אלה התסמינים שיש לשים אליהם לב:

  • בשד: גוש, שינוי בצורה או בגודל השד, שקע או בליטה בעור, אי-נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה), הופעת אודם וחום בשד, בלא קשר להנקה או לזיהום.
  • בפטמה: פטמה ששקעה פנימה לאחרונה, גוש, פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת, הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה).
  • בבית השחי: גוש או נפיחות בבית השחי.

שינויים בתחושה בשדיים 

שינויים טבעיים בשד מתרחשים במהלך חייה של כל אישה. הגורמים לכך הם גיל, המחזור החודשי, היריון, הנקה, אמצעי מניעה, גיל המעבר, טיפול הורמונלי חלופי ועוד. בגיל הפוריות תחושתם הרגילה של השדיים משתנה בהתאם למחזור החודשי. הרקמות המייצרות חלב מתחילות להיות פעילות בימים שלפני קבלת הווסת. ישנן נשים שבתקופה זו השדיים שלהן רגישים וגושיים, במיוחד קרוב לבית השחי.

עם הפסקת המחזור החודשי בתקופת גיל המעבר (המנופאוזה) הפעילות ברקמות המייצרות חלב נפסקת. השדיים הופכים מוצקים פחות וגושיים.

חשוב לזכור כי רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא/ה כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.

בדיקת שד על ידי כירורג שד

בדיקת כירורג שד לא נמצאה כמפחיתה את התמותה מסרטן שד ולא נחשבת בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד. יש יתרון במעקב סדיר אצל כירורג שד שכן הוא גורם רפואי שיכול לרכז את המעקב הרפואי הנדרש בהתאם לסיכון שלך לחלות בסרטן השד. כירורג שד יכול להתאים את המעקב או להפנות אותך לייעוץ גנטי, אם נדרש.

מעקב תקופתי אצל כירורג שד אינו מהווה תחליף לביצוע שגרתי של בדיקת ממוגרפיה.

בדיקות סקר 

אם גידול בשד מתגלה בשלב מוקדם, כאשר הוא קטן ולא התפשט, קל יותר לטפל בו בהצלחה. ביצוע בדיקות סקר סדירות הוא הדרך האמינה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד.

נשים בסיכון רגיל (ללא היסטוריה משפחתית או אישית, וללא נשאות של מוטציה גנטית)

גיל 74-50 – יש לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים בהתאם לתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן שד. אולטרה-סאונד משלים יבוצע בהתאם לצורך, לפי החלטת הרופא.

גיל 49-45 – נשים יכולות לפנות לרופא המטפל ולדון איתו לגבי היתרונות והחסרונות של ביצוע ממוגרפיה כבר בגיל זה. אם אישה תחליט לבצע את הבדיקה, היא תמומן על ידי קופת החולים.

גיל 75 ומעלה - ההחלטה אם להמשיך לבצע ממוגרפיה כבדיקת סריקה תתקבל באופן משותף בין האישה לרופא.

נשים בסיכון גבוה (בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד או היסטוריה רפואית)

מומלץ לעדכן את הרופא/ה המטפל על היסטוריה משפחתית של סרטן השד או סרטן שחלה כדי שיוכל להמליץ על המעקב הנדרש.

לנשים בקבוצה זו מומלץ לבצע ממוגרפיה שנתית מגיל 40 או 10 שנים מוקדם יותר מגיל הופעת סרטן השד בקרוב משפחה בדרגה ראשונה.

אולטרה-סאונד משלים יבוצע בהתאם לצורך לפי החלטת הרופא/ה.

נשאיות מוטציה ב-BRCA או בגנים אחרים המעלים את הסיכון לסרטן שד

נשים שהן נשאיות של מוטציות בגנים אלה נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, ולכן קיימת חשיבות לבצע מעקב סדיר כבר מגיל צעיר:

  • מגיל 25 או 10 שנים מוקדם יותר לפני אבחנה של סרטן שד, שחלה או סרטן הקשור לתסמונת סרטן תורשתית אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה או שנייה, אם הייתה אבחנה כזו. 
  • בדיקה של כירורג/ית שד כל חצי שנה.
  • בדיקה גינקולוגית פעמיים בשנה.
  • ממוגרפיה ואולטרה-סאונד שד פעם בשנה לפחות מגיל 30.
  • בדיקת MRI שד פעם בשנה מגיל 25. 
  • אולטרה-סאונד וגינלי פעמיים בשנה בנשים שלא עברו כריתת שחלות. 
  • בדיקת סמני סרטן על פי שיקול דעת הרופא/ה.

לקריאת מידע נרחב על נשאות BRCA ותוכנית המעקב המומלצת

נשים שקיבלו טיפול בקרינה לבית החזה בילדות

מי שעברה טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לבית החזה בגיל הילדות צריכה לבצע MRI אחת לשנה מגיל 25 או החל משמונה שנים לאחר מתן הטיפול הקרינתי וכן בדיקות נוספות בהתאם להנחיות לנשים נשאיות BRCA (פירוט למעלה) או בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

נשים נוספות בסיכון

קבוצה נוספת שנמצאת בסיכון גבוה היא נשים שרופא מומחה קבע שהן נמצאות בסיכון של 20% או יותר לחלות בסרטן השד או קרובות משפחה (דרגה ראשונה או שנייה) של נשאיות BRCA או PTEN, 53 P, שלא ביצעו בדיקות גנטיות.

לנשים אלה מומלצת בדיקת MRI מגיל 25 או 10 שנים מוקדם מגיל גילוי סרטן שד או שחלה בקרובת משפחה. בדיקות נוספות יתבצעו בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

רוצים להישאר מעודכנים?
הרשמו לניוזלטר שלנו