האזבסט הוא שם כללי לקבוצת חומרים טבעיים הנבדלים זה מזה בהרכבם, ובהם אזבסט לבן, אזבסט כחול ואזבסט חום. סיבי אזבסט וכל צורותיו התעשייתיות ידועים כחומרים מסרטנים. עלייה בשכיחותן של מחלות סרטן שונות - כגון מזותליומה (סרטן נדיר של תאי קרום הריאה וחלל הבטן - הצפק), סרטן הריאות, סרטן הגרון וסרטן השחלה - נצפתה באופן עקבי בקרב אנשים החשופים לאזבסט במסגרת עבודתם. כיום, החוק בישראל אוסר שימוש חדש באזבסט.
האזבסט מופיע בטבע כמינרל עשוי סיבים הנכרה במחצבות ברחבי העולם (לא בישראל). חשיפה לאזבסט אחראית לשיעור הגבוה ביותר של מקרי סרטן הקשורים למקום העבודה, עם סיכון גבוה ביותר בקרב עובדים מעשנים. סיבי אזבסט משתחררים לסביבה בעקבות פעולות בנייה ושיפוץ ובליה של יותר מ-5,000 מוצרי אזבסט, בהם בידוד גגות, בידוד מוצרי חימום וחשמל, צינורות ומשטחי בטון, רצפות, איטומים למיניהם, פלסטיק, מוצרי טקסטיל ונייר. אנשים העובדים בתעשיית הבידוד, באחזקה, בתיקון ובהריסת מבנים, חשופים לרמות גבוהות של אזבסט, וייתכן שהאוכלוסייה כולה נחשפה לרמה מסוימת של אזבסט, בשל השימוש הנרחב שנעשה בחומר זה בעבר. חוק האזבסט נחקק בזמנו, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן. מאחר שהשימוש באזבסט הוגבל מאז במידה רבה, ירדה רמת החשיפה בקרב כלל האוכלוסייה.
המקרה השכיח ביותר הוא של אלמנטים בבנייה העשויים אזבסט-צמנט - חומר המורכב מתערובת המכילה עד 10% סיבי אזבסט, הכלואים במטריצה של מלט ומים. כשהאזבסט 'כלוא' במלט, הוא אינו מהווה סכנה. אולם כאשר המלט מתפורר, נשבר או נשרף, משתחררים סיבי האזבסט לאוויר. אירועים מסוג זה עלולים להתרחש עקב ביצוע עבודות לפירוק מבני אזבסט בניגוד להנחיות, שריפה במבנה המכיל אזבסט, אירועי מזג אוויר קיצוניים, או שבירת הלוחות עקב פגיעות עוינות. על פי הערכות, קיימים בארץ מבני אזבסט-צמנט בהיקף עצום של מאות מיליוני מטרים מרובעים.
מקרה אחר הוא של אזבסט המשמש כבידוד אקוסטי ותרמי ומותז על קירות במבנים שונים, ובעיקר במבנים כגון אולמות מופעים וספריות. במקרים אלה האזבסט הוא במצב פריך, שבו סכנת שחרור הסיבים גבוהה בהרבה, ובדרך כלל גם ריכוז הסיבים גבוה הרבה יותר.
המקרה השלישי הוא ייחודי לאזור נהריה והגליל המערבי, שם פעל עד 1997 מפעל 'איתנית' לייצור מוצרי אזבסט צמנט. פסולת אזבסט, גם במצב פריך, הוטמנה או פוזרה בקרקע ברחבי האזור, בין היתר כמצע לשבילים, כולל בחצרות פרטיות, בשטחים ציבוריים ובשטחים חקלאיים. כל עבודה בקרקע שהוטמן בה אזבסט, עלולה לגרום לחשיפה מסוכנת.
באוגוסט 2011 נכנס לתוקפו החוק האוסר שימוש חדש באזבסט - שהוכח כמסרטן ודאי - ומסדיר את הטיפול בחומר הקיים, במטרה לצמצם ולמנוע את חשיפת הציבור למפגעיו הבריאותיים והסביבתיים הקשים. החוק אוסר על שימוש חדש באזבסט וכן מחייב הוצאה הדרגתית של אזבסט פריך ממבני ציבור, ממתקני תעשייה ומציוד וכלי רכב בצה"ל. עיסוק באזבסט או גרימת מפגע אזבסט יהיו עבירות פליליות ויחשפו את המפגע לקנסות שגובהם יכול להגיע ל-800,000 שקל. חקיקה זו מציבה את ישראל בשורה של מדינות שאסרו על שימושים חדשים באזבסט בעשור האחרון, וקבעו הוראות מחמירות באשר להסרת שימושי האזבסט הקיימים.